שלום,
אני יודעת שביתי נמצאת בטיפול פסיכולוגי.
לאחרונה, ומבלי שפרטה ומבלי שיש סיבה לכך לפחות לדעתנו,
היא החלה להתרחק מאתנו ההורים ומאחיה, הריחוק בא לידי ביטוי בכך שהיא כבר חודש ימים לא מגיעה לארוחות שישי המשפחתיות, לא עונה להודעות ולשיחות ולא משתתפת בפעילויות המשפחתיות . מה שלא אופייני לה . ציינה שהיא צריכה זמן לעצמה ושנכבד זאת .ושנחשוב שהיא בחול .
אציין שיש לנו קשר משפחתי טוב מאוד
ומדובר בילדה משפחתית.
לא ברורה לנו הסיבה, זה נמשך למעלה מחודש ימים.
מה שמאוד מעציב אותנו ואנו חשים חוסר אונים.
ומאידך לא רוצים להציק לה בשאלות.
האם יתכן ששיטת הטיפול הפסיכולוגי שהפסיכולוגית נוקטת הינה על ידי ניתוק /התרחקות מהמשפחה. האם יתכן שקיים סוג כזה של טיפול במסגרתו מתרחקים מהמשפחה ? מה יכולה להיות הסיבה. מערכת היחסים שלנו היא טובה אנחנו הורים שמסייעים וגם האחים,כולנו מכבדים ולא מציקים . היא רווקה בת 36 ומתגוררת בתא. יש לציין שבחודשים האחרונים נושא הרווקות (שהיא מאוד סגורה בנושא ולא אוהבת לדבר על זה בכלל) עלה בכמה שיחות עם אביה והיא כעסה עליו.
אנחנו אובדי עצות ומודאגים ולא מבינים מה קרה . ואולי היא צריכה עזרה ואינה מבקשת. מה לעשות?
אודה להתייחסותכם,
בברכה ותודה ליה
שלום ליה.
אני מבינה את הכאב והחשש שלך לאור השינוי המשמעותי בדפוס היחסים, אך בהנחה שאין מדובר במשפחה פוגעת, אף טיפול לא יעודד ויכוון את המטופל לנתק מהמשפחה, ולהיפך. לצד זאת, יתכן שבמסגרת הטיפול עולים רגשות וצרכים אשר היו פחות נגישים לביתך ולכן היא מרגישה, כפי שציינה, צורך ביותר מרחק וזמן לעצמה. למשל, אחד הקשיים האופייניים דווקא למשפחות מאוד "משפחתיות" וחמות הוא מעורבות יתר, ובניסיון למצוא איזון שמתאים להם יותר חלק מהאנשים זקוקים לזמן של מרחק רב. לכן, אני מציעה לשתף את ביתך ישירות בחששות ולשאול האם יש משהו בו אתם יכולים לעזור אך במקביל- להבהיר שתכבדו את בחירותיה וצרכיה. לחץ מוגבר (אפילו הזמנות אינטנסיביות למפגשים) יכול לעורר התנגדות והדיפה ולכן, מעבר להזמנה לשיח פתוח וכנה, אני חושבת שיש לכבד את צרכיה ובחירותיה. אני מאמינה שאם תעבירו מסר של "דלת פתוחה" לצד כבוד לבחירותיה ולצורך שה ביותר מרחב, עם הזמן הדברים יתאזנו .
ליטל
