היי, אישתי מטופלת מזה כ 10 חודשים ע"י פסיכולוג קליני.
לאחרונה גילית כי מושג "העברה" נלקח אצלה באופן קיצוני מתחילת הטיפול ועד היום.
מטופלת פעם בשבוע, אבל שולחת לו הודעות במשך כל השבוע, עשרות הודעות שחלקן הגדול בעל אופן רומנטי, וכל מיני מחשבות על חיים משותפים, רצון לרצות אותו ולקנות לו מתנות, מדמה אותו לאל, וכל מיני תיאורים של רצון לחצות את הקווים.
אציין כי המטפל אף פעם לא עונה חזרה.
שאלותי:
1. האם זה נורמלי שמטופלת תהיה במצב הזה כל כך הרבה זמן (10 חודשים) מבלי שהמטפל יעצור את זה, או שיעביר אותה מטפל.
2. האם המטפל לא היה צריך לקחת בחשבון שמדובר באישה נשואה + 4 ילדים, הרי ההתאהבות החזקה הזאת בו יש לה השלכה על האנשים סביבה ובראשם אני (אנו כבר חצי שנה לא מתנהלים כזוג.
3. מה אתם מייעצים לי לעשות ? עד עכשיו גילית סבלנות והכלתי את המצב מבלי להעיר לה, ניסיונות בעבר שלי להתקרב ולתמוך בה נתקלו בעוינות מצידה ואף ביקשה ממני לא להתערב לה בטיפול.
האם לכתוב למטפל שלה ולשקף לו מה קורה בבית ?
תודה.
רפי
שלום רפי. אני יכולה להבין כמה קשה המצב עבורך. אתה מבין כי מדובר בהעברה שהיא חלק מתהליך טיפול ולא ב"רומן" אמיתי, אך באופן טבעי לא קל לשאת את הסיטואציה, במיוחד כאשר יש לה השלכות של ממש על חייכם הזוגיים. לצד זאת, כפי שאשתך מבהירה, אינך יכול למנוע ממנה להמשיך בתהליך הטיפולי, בין אם הוא מנוהל כראוי ובין אם לא (מאוד קשה לדעת, מהצד, מהאם נחצה הגבול בין תהליך אינטנסיבי אך נכון ומקדם לבין תהליך הרסני שהמטפל לא מצליח לעצור). לצד זאת, אני חושבת שזכותך להילחם על הקשר והתקשורת הזוגית ולבקש מאשתך לחבור אליך בניסיון לשמור על הקשר הזוגי, במידת הצורך בעזרת טיפול זוגי. אני מאמינה שמאבק שלך על הקשר, עם נכונות כנה לשמוע מאשתך האם יש דברים שהקשר הזוגי אינו מספק לה ואילו הקשר הטיפולי כן, יביא אותה לבחון את הנושא ולקחת אחריות. צריך לזכור שהתהליך הטיפולי אינו מכוון בהכרח לשמירה על המסגרת הזוגית אלא לזיהוי והבנה של עולמו הפנימי של המטופל ובמובן זה, התכנים אשר עולים בטיפול של אשתך, באופן מילולי או דרך ההעברה, יכולים להשפיע במגוון דרכים אשר אינן בשליטתך. במובן זה, אני חושבת שאפשר רק לשתף אותה בכאבך וברצון שלך לשקם ולשמור על הזוגיות. התקפה של הטיפול עשויה לעורר בעיקר סגירות והתנגדות ולכן עדיף להזמין ולקרב ולא להתנגש עם אשתך. ליטל