היי, לפני כשלוש שנים עברתי אירוע טראומתי חברתי נפטרה בביהח, היא נפטרה מחיידק שתקף אותה בביהח היא הייתה אמורה לעבור צינתור שלושה שבועות הייתה בלי הכרה לא זזתי משם קיוויתי לטוב אך קרה הנורא מכל! עברו שלוש שנים רק שהקושי והחוויה עדיין מלווים אותי ... אני יודעת שהגיע הזמן שאני צריכה לחזור לשמחה ולהעריך את מה שיש לי עם זה עבודה,משפחה תומכת ברוך השם לא חסר לי כלום להעריך שהכל בסדר רק קשה לי עם העובדה שחברתי לא בחיים היינו אחיות ממש אני פשוט לא מצליחה להתגבר על המחשבות עליה להאמין שהיא כבר לא איתי...אשמח לשמוע את דעתך בנושא ולהבין מה כדאי לעשות הלאה..תודה מראש
שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על האובדן הקשה שלך.
הצער, האבל והכאב שלך מובנים, אך כאשר תהליך האבל מסתבך ומתארך כל כך, בדרך כלל יש צורך בטיפול פסיכולוגי אשר מאפשר להשלים את תהליך האבל ולהמשיך בחיים לצד האובדן. תהליכי אבל ש"נתקעים" כך נובעים בדרך כלל מגורמים רגשיים לא מודעים החוברים לאבל המודע, והטיפול מסייע בזיהוי ועיבוד שלהם וכך מאפשר חזרה הדרגתית לחיים.
מקווה שתתני לעצמך את ההזדמנות והאפשרות לכך,
ליטל