שלום, רציתי לשאול אני עברתי טראומה בניתוח בעת אשפוז בבית חוליםוכוצאה מכך יצאתי מלאת חרדות שגררו למחשבות פסימיות שליליות. על צורת הטיפול שקיבלתי מבחינה רגשית בבית חולים זה לא היה נעים. הייתי מאושפזת במשך שבוע ומאז יש לי גם חרדות מסיטואציות כל מה שקשור לבריאות גם נפשית פיזית ברמה של דפיקות לב הזעות פוחדת לחזור אי פעם לאותו מקום. אין לי עם מי לדבר או לשתף מה אני מרגישה אני מרגישה בזמן האחרון חוסר קרבה מהחברים שהיו לי(שזה ממש קשה לי) וגם להישאר בבית לבד זה לא נעים... וכל זה ממש גורר אותי לדיכאון ולעיסוק עצמי עם מחשבות רוב היום. אני רוצה להפוך למרות כל זה להיות אופטימית להפסיק עם המחשבות הפסימיות להסתכל על גם על חצי כוס המלאה להפסיק עם הרחמים העצמיים וגם להפסיק עם הדיכאון והחרדות שצצות לי כל יום. לפני זה לא הייתי ככה הייתי בחורה מאד אופטימית מה ניתן לעשות? האם זה באמת נקרא פסימיות שהכל רע בחיים?