שלום. בת 30. נמצאית בשלב קצת בעייתי בחיי...מרגישה שדברים לא הולכים כמו שצריך. מודעת לכך שהעיקר הבריאות וקצת מרגישה אגואיסטית להתלונן על הבעיות האלה אבל מה לעשות, מתסכל..
עד עכשיו הכל היה בסדר, זרם. בעלי סיים לימודים בהצטיינות, אני סיימתי לימודים גם, מצאנו עבודה טובה והכל ורוד.
בשנה האחרונה, היה לבעלי ממש רע בעבודה שלו, הוא השתגע שם ובסוף פיטרו אותו בלי שהספיק למצוא משהו אחר...עכשיו הוא מובטל וקשה לו למצוא עבודה משום מה. מתקשרים אליו הרבה שזה טוב אבל עדיין לא מוצא...
מזה שנה שכל הבלאגן התחיל גם מנסים להיכנס להריון ולא מצליחים. לא מזמן
בעלי עשה בדיקה והיא יצאה נוראית...הוא עשה עוד אחת אחרי חודש, יצאה יותר טובה אבל עדיין מדדים לא להיט. דיי מסבירים מדוע לא הצלחנו עד היום.
רוצה לקנות רכב חדש ונורמלי וזה לא אפשרי כי בעלי לא רוצה להתחייב לסכום בלי שאין לו עבודה. נוסעת ברכב קטן וידני שמתאים לסטודנטים כבר מעל שנתיים שאני לא סטודנטית.
הדבר היחיד שמחזיק אותי כרגע זה העבודה שלי שאני מרגישה בה מסופקת ושמגשימה את עצמי אבל עדיין קשה לי להפסיק לחשוב על הצרות האלה שלא עוברות...הכל נראה שחור.
בימי שישי אני מתפרקת ובוכה רוב הפעמים. לא מרגישה שיהיו לי ילדים איי פעם..תסכול אין סופי.
איך יוצאים מזה?
שלום ליטל.
הנושאים שאת מתמודדת איתם- קשיי פריון, אבטלה של בן זוג וההשלכות שאולי יש להיבטים אלו על הקשר הזוגי- הם אכן נושאים מאתגרים שבאופן טבעי מעוררים לחץ ואי שקט. במובן זה, אני חושבת שהשאלה אינה איך "לצאת מזה" אלא איך "לשאת את זה" על הצד הטוב ביותר. במילים אחרות, אני חושבת שקיומן של תחושות שליליות לאור הנסיבות הן בלתי נמנעות והדגש הוא על מציאת דרכים לשאת אותן: לחזק את מעגלי התמיכה שלך (למשל, לשתף חברים ומשפחה במצב), לפנות זמן ומשאבים לפעילויות מהנות ומעל לכל- לשים לב ולדאוג שהקשיים יתוקשרו באופן טוב ופתוח בתוך המערכת הזוגית. מעבר לכך אלו ניתן להיעזר בטיפול פסיכולוגי- יתכן שתוכלי למצא טיפול מוזל או אפילו חינמי דרך מרכזים המציעים תמיכה לזוגות המתמודדים עם קשיי פריון. כמו כן, כדאי לזכור שהקשיים איתם את ואתם מתמודדים הם ככל הנראה זמניים ובמובן זה כדאי להתייחס אליהם כאתגר, תקופה שיש לצלוח ואף יכולה לחזק אתכם כזוג, ולא רק כתקופה של קושי.
ליטל
.jpg)
