ספרציה אינדיוודואציה. האיש איתו אני נשואה הוא בכור ,לקח על עצמו לטפל ולעזור באחיו המבוגרים
עוד בהיות אימו חיה מתחילת הכרותינו מזה כ 40 שנה .האם הטילה על הבכור את תפקיד המטפל כתחליף לאב .גם כשהאב היה חולה הבכור היה היחידי שעזר.הבכור עזר רבות לאם אחרי מות האב ובאותה מסירות גם לבנים הבעייתים שני אחיו.לבכור ואחיו היה מובן שהוא זה שדואג להם בכל בעיה גם אם הם כבר בגרו והיום הם מעל גיל 60.סיפור שלא נגמר.
זה היה ונישאר עבור הבכור כסוג של התחייבות ברורה ומקובלת בלי שום היסוס . משפחתו של הבכור גדולה מונה כולל אותו 4 בנות ו3 בנים. המשפחה מסוציו אקנומי נמוך ובעיתית אבל שני הבנים בהם הוא מטפל היו תמיד החולשה של האם {אותה חולשה שהבכור קיבל מאמו לטפל בהם ,כצוואה לא כתובה בירושה -היא טענה בפניו שהוא אבא של כולם והוא עד היום מאמין בזה}עוד בחייה, אף על פי שיש גם בנות נזקקות,הבנים תמיד קיבלו עזרה מכל סוג ובעיקר כספית כבור בלי תחתית.אצלם כסף הוא ערך עליון.הבכור סובל ,קשה לו מהמצב אבל זה חזק ממנו הוא לא מודע ולא יודע לעשות משהוא אחר.המוח הנשלט של הבכור עובד על האוטומט הוא לא שואל את עצמו שאלות ועושה את מה שהאם החדירה בו כטבע שני.אני יודעת שקשה לו כי כמה פעמים הוא הציע לי [אני אישתו }שנברח שאלתי אותו ממי הוא רוצה לברוח מעצמו? הבכור נאיבי ואחיו מניפולטיבים שמנצלים את האחריות שהוא לקח על עצמו. שני אחיו הפסידו כספים בהימורים. תמיד חסר להם כסף ותמיד קשה להם והבכור באופן קבוע תומך מאחורי גבי.לקח לי אחרי הרבה שנים לגלות את המצב של חוסר איזון גניבת כספי בלי לשאול אותי, בזמן שתמיד לנו אין כסף למותרות ורק אוכל זה דבר שחייבים לרכוש,הכל בסיסי .הבכור התלונן בפני בכאב שאחיו מתקשרים רק כשהם צריכים ממנו משהוא לעומת ובזמן שאחיותי מתקשרות לשאול מה נשמע בלי רצון לקבל משהוא.הבכור לכוד וזקוק לעזרה.