שלום.
אני כמעט ולא פונה לפורומים אבל הפעם החלטתי לפנות מכיוון שהמון זמן אני מרגישה תחושה של חוסר אונים תסכול דכאון. אני פונה אליכם מכיוון שאני לא רוצה טיפול עם כדורים או דברים כאלה אני בסך הכול רוצה להרגיש טוב גם במצב הזה שאני נמצאת בו. אני לא עובדת אין לי חברים אני עברתי את גיל ה40 פשוט אין לי אף אחד מהצד החברתי. כן יש לי משפחה מקסימה שתומכת ועוזרת בית נפלא אני קיבלתי לוסטרל מהרופא משפחה אך זה לא עזר לי והוא הפסיק לי את הכדור זה גם לא עשה לי טוב. אני מעדיפה לצאת לבד מהמצב ללא כדורים ודברים כאלה. התחושה הזאת שאין תקווה יותר ליצור קשר עם חברים חדשים מביאה אותי לתסכול ודכאון ניסיתי אפילו חוגים ולא נוצר קשר עם אף אחד. אני פשוט מרגישה לבד בודדה אני לא רוצה לרחם על עצמי אבל זה מביא אותי לתחושת אי שייכות בגלל זה אני מדוכאת. אני חושבת כאילו כולם עם כולם ורק אני לבד בעולם בלי אף אחד זאת תחושה כזאת. גם עם בחורים היו לי מחזרים בעבר אבל עשיתי ממש טעויות שבגלל זה אין לי עם מי לצאת לבלות ולהכיר.פשוט נשארתי ללא חברים אין עם מי להיפגש או לדבר בטלפון. אני יושבת בבית בחוסר אונים וחושבת זהו? אין תקווה לקשרים עם חברים? ועבודה בכלל אני לא מוצאת. זה ממש תחושה קשה להרגיש את מה שאני מרגישה. אני בסך הכול בן אדם שאוהבת לחיות אוהבת אנשים אוהבת להיות עם חברים אוהבת את החיים ממש. אני רוצה להנות אני רוצה לבלות ואין לי את זה. מה אני עושה גם שאני לבד כדי להרגיש טוב?
ממש ממש תודה
שלום דנה.
אני מבינה מדברייך את התסכול והכאב, ואת הרצון לשנות באופן יסודי. מאחר ואת מתארת קשיים בכמה היבטים- התפקודי, החברתי והרגשי, אני חושבת שכדאי להיעזר בסיוע מקצועי עם גוון שיקומי, שיתמקד בהקניית מיומנויות בתחום התפקודי והבין אישי ויקל עלייך בהיבטים אלו.
ניתן לפנות לעובדת סוציאלית מטעם הרווחה או מטעם מרפאה לבריאות הנפש ולבדוק בעזרתן האם את זכאית למסלול סיוע שיקומי. אפשרות נוספת היא לפנות למכון פרטי (למשל מכון שיא-קשר) המתמקד בהיבטים אלו ומציע עזרה בתחום החברתי.
בכל מקרה, אני מציעה לפנות לעזרה מאחר ונשמע שחיי היומיום שלך מלווים בתסכול משמעותי שניתן לסייע סביבו.
ליטל