שלום
בני הבכור בן 7+ בכיתה א' בבי'ס חצי דמוקרטי, מגיל קטן מתקשה ורואה את העולם בשחור או לבן, מתקשה בסיטואציות חברתיות מורכבות, נמנע מפעילויות המוניות/ קהילתיות ואיכשהו תמיד נכנס לאינטריגות עם ילדים אחרים. הרבה פעמים מציק/ מעליב בלי שיש סיבה.
מתחבר ל 2 ילדים (כך גם היה בגן) ומבחינתו זה מספיק. הבעיה שמאז שהתחיל כיתה א, נמצא עם 2 חברים נוספים שיחד גוררים זה את זה לשטויות, עושים מעשים רעים ופוגעניים כלפי אחרים ואף מקרי אלימות שגרמו להשעייתו ולחבר נוסף.
דיבורים והסברים לא עוזרים, חיזוקים חיוביים לא תורמים.
היינו בהמון אבחונים/ טיפולים שונים מגיל 3.5. כבר מיואשים..הוא מבין שנוהג לא בסדר אך לא מצליח להפנים ולשלוט בעצמו. לא לוקח אחריות על מעשיו ותמיד יאשים אחרים. כל יום המורה מתלוננת שאינו מקשיב/ מתנגד לבצע משימות בשיעור/ עושה מעשים רעים ואלימים בהפסקות.
התחלנו לאחרונה טיפול עם פסיכ' ומומחית cbt בתקווה שתעזור. עצות? התמודדות?.
תודה!
שלום טלי.
נשמע מדברייך שאכן יש צורך בפנייה להדרכה ו/או טיפול, ומאחר שעשיתם כך אני חושבת שכדאי לתת צ'אנס לתהליך ולמטפל/ת שמכיר/ה אתכם, ולא להסתמך על תשובות אינטרנטיות כלליות. אני מבינה את התסכול והיאוש, אך תהליכים טיפוליים לוקחים זמן וכדאי לתת לתהליך הטיפולי לעשות את שלו. במקביל, כדאי לבדוק מול צוות בי"ס והמטפלת כי המסגרת הדמוקרטית אכן מתאימה לבנך. על אף יתרונותיה הרבים, מסגרת דמוקרטית לא תמיד מתאימה לילדים שיש להם קושי בוויסות ויצירת גבולות פנימיים, ובמצבים אלו אף מקשה לעתים על הילד.
כיוון נוסף שכדאי לבחון הוא קושי שלך או שלכם, ההורים. במקרים מסוימים, ילדים מביאים לידי ביטוי בהתנהגותם דווקא קשיים או קונפליקטים לא מודעים המעסיקים את שני ההורים או אחד מהם. במצבים אלו, חלה רגיעה במצבו של הילד רק לאחר שההורה הופך מודע יותר לעולמו הפנימי. הדברים שכתבת על בנך אינם מצביעים על כיוון זה בהכרח, אך אני מעלה זאת כאפשרות מאחר ואת מתארת טיפולים רבים אשר לא הביאו לשינוי משמעותי.
ליטל