שלום לך.
אני מצטערת לשמוע על עוצמת הסבל שאת חווה. אני מתארת לעצמי שתחושה עמוקה וממושכת כ"כ של היעדר ערך ואהבה עצמית נובעים מחוויות עבר לא פשוטות, שאינן מניחות לך.
איני יודעת אילו טיפולים עברת ולכן קשה לי להמליץ באופן ספציפי מאוד, אך באופן כללי אני חושבת שיש כמה כיוונים שאפשר לבדוק. כיוון אחד הוא פסיכואנליזה- טיפול אינטנסיבי של מספר פעמים בשבוע אשר מסייע פעמים רבות בהשגת שינויים נפשיים אשר פסיכותרפיה פחות אינטנסיבית אינה מאפשרת להשיג. כיוון נוסף הוא ללמוד טכניקות מיינדפולנס. מיינדפולנס היא גישה המבוססת על קבלת הסבל שבחיים וביסוס יכולת לחיות לצדו ולהתמודד איתו טוב יותר. גם גישה זו מסייעת מאוד לאנשים אשר מרגישים שמידה מסוימת של סבל תמיד תלווה אותם (לפחות בטווח הקרוב). אני מקווה שאחד הכיוונים האלו מדבר אלייך.
בכל מקרה, אני חושבת שחשוב לזכור שחוויות נפשיות קשות מלוות ברב המקרים בתחושת יאוש והיעדר אפשרות לשינוי. במובן זה, היאוש שאת חשה הוא "סימפטום" טבעי, ולא "הוכחה" לכך שתמיד תסבלי. יתכן שהדרך ארוכה, אך כמעט תמיד יש דרך להקל ולסייע.
אל תתייאשי.
ליטל