הי . מזה כשנתיים אני בטיפול פסיכולוגי בהתאם למצב הרוח . הרבה ירידות ומעט עליות . אני מאוד אוהבת את המטפלת והיא תמיד שם בשבילי אבל יחד עם זאת אני מרגישה שכל פעם שאני מתאוששת ומגיעה עם מצב רוח טוב היא מנסה לסיים את הטיפול - כאילו היא לא רואה צורך שאני אגיע יותר ואז אני מרגישה רע עם עצמי. אני אפילו קצת נעלבת . ברור לי שהכוונות שלה הן טובות אבל שאני שואלת את דעתה בכל פעם שאנחנו מחדשים את הפגישות היא לא חווה דיעה . מה עושים ? כי לפעמים זה מרגיש כאילו היא מרגישה שבזבזתי לה את הזמן שאני כבר לא מעניינת .
שלום הדס. נדמה לי מדברייך שמספר תחושות ונושאים מתערבבים יחד: תהייה שלך לגבי משמעותך והעניין הכנה שאת מעוררת במטפלת, אמביוולנטיות לגבי שינוי, המתח בין עצמאות לנטישה, חשש מצלילה לאזורים נפשיים נוספים, וכנראה עוד מגוון נושאים וניואנסים שכל אחד מהם מורכב ומאתגר בפני עצמו. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לשתף את המטפלת בתחושותייך ולנסות להבין יותר לעומק באיה אופן הדינמיקה ביניכן מחייה ומבטאת היבטים חשובים של עולמך הפנימי.אני מאמינה שהתבוננות משותפת מסוג זה יכולה להיות מקדמת ומשמעותית ביותר. ליטל ליטל
.jpeg)
.jpg)
