שלום רב
אימי נפטרה בשיבה טובה בגיל 87 היתה ביננו קרבה מיוחדת והייתי איתה עד רגע האחרון. אני בת מאומצת תחילה חשבתי שעוד בית נהרס למרות שזו אימי אמיתית והיחידה שנתנה לי חיים/אין לי חשק ללכת בעיקר לאירועים משפחתיים מקום שאימי היתה חלק ממנו הרבה האם זה טבעי?יש לי בבוקר מיחושים בחזה וגם דפיקות לב לוקחת תרופה הומפתית כדורים קשה לי לקחת האם סה טבעי המצב תודה עמליה
שלום עמליה,
אני מצטערת לשמוע על האובדן שלך אך שמחה עבורך שזכית לאימהות טובה, שאני בטוחה שאותותיה נשארים איתך גם לאחר מותה של אימך.
איני יודעת לפני כמה זמן אמך נפטרה, אך תגובה טבעית לאבל, בפרט בשנה הראשונה, היא להימנע מ"טריגרים" המזכירים את הנפטר והאובדן. עם זאת, מאחר ואת מתארת גם השפעות גופניות יתכן וזו הדרך של הגוף-נפש שלך לאותת על קושי בהתמודדות. אם איבדת את אמך רק בשבועות האחרונים, זו יכולה להיות תגובה טבעית אך במידה ותגובה זו נמשכת זמן רב אחרי הפטירה ו/או גורמת לך סבל משמעותי, כדאי לפנות להתייעצות ראשונית עם איש מקצוע ולבחון האם טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לך.
ליטל