היי,
לראשונה בגיל 30 גיליתי שאבא שלי פסיכופת.
היו המון נורות אזהרה בדרך שהשתקתי מהכמיהה שתיכף אבא שלי יחזור ויתנהג כמו אבא, דבר שלעולם לא קרה כמובן.
המצב ממש הדרד לאחרונה משום שסבי נכנס לבית חולים במצב סיעודי, סבתי חולת דימנציה והטיפול במשפחה נפל עלי מכיוון שאבי מתנער מאחריות.
אבי בן 65 ועדיין לוקח כסף מההורים,
כרגע מפאת המצב סבי שהבין את המצב העביר אלי ואל בעלי את השליטה על הכספים וכרגע אבע מאבד את זה ומנסה לסכסך בין כולם, ולהפריד ביני לבין בעלי, הוא מדבר עלי דברים נוראים, אפילו מספר שאני לא הבת הביולוגית שלו.
מצד אחד אני מבינה שהוא סכנה עבורי, וגם ככה אני בטיפול פסיכולוגי כדי להתגבר על הטראומות.
מצד שני זה אבא שלי ואני אוהבת ודואגת לו
מצד שלישי הוא כמובן בכלל לא מודע למצבו
(בנוסף הוא גם מכור לכדורי שינה והימורים).
הוא מנסה לפרק את המשפחה בכל דרך אפשרית ואני מבינה שכל מה שמעניין אותו זה כסף.
אני חסרת אונים ולא יודעת למי לעזור, לי? לאבא שלי? למשפחה שלי? האם אפשר בכלל לעזור לו?
שלום הילה.
נשמע שאת נמצאת בעיצומו של תהליך מכאיב ומטלטל הן של התמודדות יומיומית והן של "גילוי" אביך וההיסטוריה האישית שלך. נדמה לי שהתהליך מתמצה באמירה הפשוטה אך הקולעת שלך לגבי ההבנה של הרסנותו של אביך לצד אהבתך אליו. הצורך "לבחור" בין ביטחון ונתק לבין קרבה ופגיעה ביחסים עם ההורה היא אחת הדילמות המייסרות ביותר איתן מתמודד כל ילד (קטן או בוגר) להורה עם מאפיינים פוגעים ולכן אני לא חושבת שיש לי "עצה" או פתרון להקלה מיידית. הדרך להתמודדות היא להמשיך להתבונן ולעבד במסגרת הטיפול, ולתת לנפשך את הזמן לעכל וזוז כאשר תוכל.
ליטל
.jpeg)
