שלום מירב.
עישון בגיל ההתבגרות יכול להתפתח על רקע מגוון רחב מאוד של גורמים חברתיים ורגשיים. לפעמים עישון הוא חלק ממרד וניסיון הכרזת עצמאות, או ניסיון לבסס נפרדות ולסמן גבול בין המתבגר לבין שאר המשפחה וההורים בפרט. במקרים אחרים, עישון הוא חלק מדפוס נרחב יותר של פגיעה עצמית ובמקרים אחרים, תגובה ללחץ חברתי. במקרה של ביתך, אולי, מדובר בניסיון לומר דבר מה על הקושי שלה להתמודד עם לחץ.
בהתאם לכך שהגורמים שונים, דרכי התגובה האפקטיביות יכולות להשתנות. לכן, בשלב ראשון אני מציעה לבדוק האם העישון הוא חלק מדפוס רחב יותר של מרד/ניסיון לבסס עצמאות. במידה וזה המצב ואתם חשים קושי בהתמודדות, מציעה לפנות להדרכת הורים. במידה ומדובר בעניין נקודתי שאינו מתחבר בעינייך להיבטים נוספים, אני מציעה לפתוח את הנושא באופן ישיר ומזמין מול ביתך. כדאי לשאול אותה מדוע היא מרגישה לחץ והאם היא זקוקה לעזרה בהתמודדות באמצעים יעילים וחיוביים יותר.
חשוב לזכור כי בגיל זה, לא תוכלי למנוע מביתך לעשן אך אתם יכולים להעביר מסר לגבי התנגדותכם ולהבהיר שלא תתמכו בעישון (למשל, לא תרשו לעשן בבית ולא תממנו סיגריות). בכל מקרה, חשוב שהשיחה לא תהפוך את העישון לשדה קרב- היו ענייניים וברורים לגבי עמדתכם, בררו איתה באופן פתוח מדוע היא חושבת שהתחילה לעשן והציעו עזרה אם אתם חושבים שיש בכך צורך.

ליטל