שלום לך.
אני יכולה לדמיין כמה מכאיבה התחושה, אבל היכולת שלך לא רק לחוות את הסבל אלא גם להתבונן ולשאול את עצמך למה שתרגישי כך היא בעיני יכולת יקרת ערך מאחר והיא מסמנת את האפשרות לא רק להאמין ולהרגיש בכל כולך שאת שנואה, אלא גם להתבונן "מהצד" ולהבין שקורה לך משהו. אם תרצי- להבין שאת לא פצע פעור ורע אלא אדם שנפצע.
אני כמובן לא יודעת מדוע את מרגישה כך, אבל יכולה לשער שאת חווה כעת פיסה של תוכן נפשי או חווית עבר שכנראה לא מתעוררים סתם כך אלא כחלק מהתהליך הטיפולי הממושך שאת עוברת. במובן זה, זה אולי כואב כרגע באופן בלתי נסבל, אבל זה חלק מהדרך הקשה שאת עושה. בכאב ובייסורים, אבל גם בנחישות ובאומץ.
אל תתייאשי.

ליטל