אני מנסה פשוט להיות כרגיל אבל יש לי מועקה כזו שכל הזמן "נצמדת" אליי ואני מנסה להמשיך כאילו היא לא קיימת אבל אני ממש רוצה שהיא תיפסק.
שלום לך.
נושא התפקוד לאחר משבר הוא נושא רגיש. אני כמובן לא יודעת מספיק איך זה אצלך, אבל נוטה להניח כי החזרה לתפקוד היא תמיד קונפליקטואלית- יש גם רצון לחזור ולעמוד על הרגליים וגם חרדה וכאב עצומים מאחר ותפקוד הוא פעמים רבות גם ויתור על התקווה למעטפת מקיפה ואינטנסיבית. בהתאם, החזרה לתפקוד היא כמעט תמיד איטית ומלווה באמביוולנטיות וכאב. אני יודעת שאני כותבת זאת שוב ושוב, אבל הכאב שאת חווה עם כל צעד בדרך להחלמה הוא חלק מהתהליך כנראה, חלק מהחומר הנפשי שאת מעבדת ובמובן זה אינך סובלת לחינם, ואני מאמינה שבתוך הקשר הטיפולי המשמעותי שבנית הדברים יובנו, יעובדו ובסופו של דבר יאפשרו גם הקלה.
ליטל
