מה עושים כשמרגישים קנאה במטפל ובחייו?
אני אוהבת את הפסיכולוגית שלי מאד.היא חכמה ויפה וחזקה ולעתים קרובות אני מקנאה בה.אני גם יודעת עליה כל מיני דברים שלפני עידן הפייסבוק מטופלים לא יכלו לדעת על המטפלים..
וגרוע מכך..אני מקנאה בילדים שלה שגם עליהם אני יודעת לא מעט.אני מקנאה בהם על כך שהיא אמא שלהם ושהיא זו שגידלה אותם והשפיעה על התפתחותם וזהותם.ומעבר לזה מאחר שהם בוגרים יחסית (תחילת שנות ה20) אני יודעת שהם מוצלחים ומצליחים.וגם יפים...
אני בזה לעצמי על כל העניין הזה.זה ממש עלוב בעיניי.הבעיה היא שזה מסב הרבה כאב ולפעמים נראה לי שזה מחמיר את מצבי ופוגע בטיפול.דיברתי איתה על זה בעבר אבל אינה יודעת עד כמה זה מעסיק אותי.
את חושבת שכדאי במצב כזה להפסיק את הטיפול?
שלום לך.
הקשר הטיפולי הוא קשר ייחודי בכך שהוא מהווה מעין "במה" עליה יכולים לבוא לידי ביטוי דפוסי קשר וחוויות רגשיות אשר מאפיינות את עולמו הרגשי של המטופל. בהתאם, מטופלים רבים חווים בשלב מסוים בטיפול מצב בו הקשר הטיפולי הופך להיות מקור לכאב עז. נשמע מדברייך שאת נמצאת במקום דומה בו רגשות וחוויות פנימיות באים לידי ביטוי בקשר עם המטפלת והופכים את הקשר הטיפולי למייסר ביותר. זה אמנם לא קל וכפי שאת מתארת מעורר מחשבות על עזיבה, אך זוהי גם הזדמנות ייחודית לעיבוד וטיפול בהיבטים עמוקים בנפשך, ככל הנראה. לכן, אני חושבת שלא רק שזו לא סיבה לעזוב את הטיפול אלא להיפך- זו סיבה להעלות את הנושא ולדון בו שוב ושוב, עד שתרגישי שהיבטים בנפשך הופכים ברורים ושקטים יותר. זו אכן דרך לא קלה אך מניסיוני, במקרים רבים היא נושאת פרי.
ליטל
