קמתי הבוקר עם מחשבה ורצון למות
אבל בניגוד לעבר שהרצון הזה היה עולה כשהרגשתי כאב בלתי נסבל הפעם זה היה כי התעוררתי לחוסר מוטיבציה וגוף כואב
ממש חוסר כוחות כאילו בכלל לא ישנתי
לא אצליח לשקם את החיים שלי
פוחדת להגיד את זה לפסיכולוגית שלי ולאכזב ןלהתיש אותה
יש לך רעיון מה אני חכולה לעשות?
שלום לך.
הלוואי שהיתה "עצת קסם" שהיתה יכולה לקצר או להקל על התהליך הקשה שאת עוברת. אני יודעת שכבר כתבתי זאת, אבל אני מרגישה שכל תחושה וכאב שאת עוברת אינם מהווים רק תגובה למשבר העבר אלא גם סיפור, תוכן נפשי שנפשך צריכה להתמודד איתו. במובן הזה, אני חושבת שהחשש מאכזבה והתשה של המטפלת לא רק שלא צריכות לעצור אותך מלשתף אלא להיפך, הן חלק ממכלול החוויה. עם כל הכאב שבכך, כאן נמצאת התקווה בעיני, באפשרות להקנות משמעות לסבל שלך ולהפוך אותו מכאב חסר פשר ובלתי נסבל לסיפור שהוא חלק מעברך. אז, אולי אפשר יהיה גם להניח את הכאב מאחורייך ולהמשיך הלאה, ממקום שלך ומעובד יותר.
אל תוותרי, ונסי לפחות לא להעמיס על עצמך את הדאגה למטפלת שלך. בשביל זה היא פה.
ליטל
