שלום רות.
אני מבינה את הרצון שלך שהמטפלת היא שתיצור קשר. את רוצה שהיא תהיה "המבוגר האחראי" שלוקח אחריות על התנהלותו ועל טובתך, ובצדק. אלא שנשמע שכרגע עדיף להיות חכמה ולא צודקת: נראה שהימנעות מיצירת קשר משאירה אותך עם אי ודאות, עלבון וכעס, ואילו מפגש יאפשר, לכל הפחות, התבוננות ועיבוד של מה שקרה (השאלה "למה נכנסתי לסיטואציה הזאת" היא שאלה חשובה מאוד בעיני). יתכן ובמפגש הזה תביני כי יכולת המטפלת להתמודד איתך ועם היבטים מסוימים שלך אינה מספקת אותך- זו גם מסקנה אפשרית- אבל לפחות תהיה לכן אפשרות להתבונן, לחשוב ולהבין טוב יותר מה קרה ולמה. מתוך כך אני מאמינה שתוכלי לקבל החלטה באופן מדויק ושלם יותר.

ליטל