אני מתגעגעת אליה כל כך.
היא כזאת טובה אליי, היא כתבה לי מייל לכל יום כי בחלק מהזמן היא לא תהיה זמינה.
אני מרגישה שהלב שלי מתפוצץ מרגשות
ואפילו שזה גם דברים טובים זה יותר מדי חזק ואינטנסיבי.
רגע אחד אני עצובה והדמעות מציפות אותי ורגע לאחר מכן הלב שלי מתרחב ואני מחייכת לעצמי ומרגישה שאנחנו מחוברות גם כשהיא רחוקה.
עבר שבוע ויש עוד שבוע.
אני לא חושבת שאי פעם אוכל לחיות בלעדיה.
שלום לך.
התרגשתי לקרא את דברייך, ובעיקר את האפשרות להרגיש אהובה, מחוברת ושייכת גם ללא המפגש הקונקרטי. אני יכולה להבין מדוע זה גם קשה ואינטנסיבי, הרי חיבור הוא תמיד גם סיכון לאבד, אבל נשמע לי שאת מרגישה כמה החיבור הזה הוא חשוב.
במובן זה, אני לא יודעת אם געגוע זה כאב "נעים", אבל נדמה לי שהוא בהחלט כאב "בריא".
ליטל
.jpeg)
