שלום ליטל,
על פניו נדמה שהקשר בין המטפלת לביני הוא קשר חזק ונכון.
יחד עם זאת, לאחרונה אחרי מקרים לא מעטים של חוסר יציבות בחיים האישיים וירידה ברמת החיים שלא מבחירה, אלא מנסיבות שלא תלויות בי בהכרח, הבנתי שיהיה לי קושי רב לממן את הטיפול, למרות שהטיפול הוא מסגרת שכן יכולה לתת לי את היציבות ותחושת הביטחון שאני כל כך צריכה ומחפשת.
אני יודעת שאם אעבוד בעבודה נוספת אכניס את עצמי למעגל שלא אוכל לצאת ממנו כי למעשה, אני רוצה בעוד כמה חודשים לעבור למקום שיקדם אותי מאוד מבחינה מקצועית, אך השכר בו נמוך משמעותית כדי שאוכל לשלם על הטיפול.
אני נמצאת בדילמה קשה - האם עליי לוותר ולהקריב את הרצון להתקדם בחיים אחרי תקיעות לא מעטה במחיר שבו לא אצליח לפגוש את המטפלת?
הנושא עלה בפגישות ויש הנחה מסוימת עבור פגישה נוספת אך בסך הכל הכללי יוצא שהתשלום הוא גבוה מאוד וגוזל ממני הרבה ממה שאני מרוויחה ויש לי הוצאות רבות אחרות שאינן תלויות בטיפול בכלל.
מצד אחד, המטפלת והטיפול הם מקום בטוח עבורי ומצד שני, אני רוצה לחשוב על עצמי, על החיים האישיים והמקצועיים שלי, מגיע לי להתקדם ולראות את עצמי מאושרת פעם אחת.
מה עושים במצב כזה מתסכל?
(אציין שהקושי גרם לי להפסיק להגיע ולפגוש אותה, כי אני לא אעמיד את עצמי במצב שהוא לא נעים לשני הצדדים).
תודה מראש.
שלום שיר.
אני מבינה את הדילמה, אך נדמה לי שזוהי דילמה בה אין תשובה נכונה ותשובה שגויה, אלא בעיקר איתור של "תחושת בטן" לגבי מה שיותר נכון לך. בהתאם, אני חושבת שכדאי לקיים מספר פגישות מוגבל, בו את מרגישה שתוכלי לעמוד כספית, כדי לאפשר לך לברר האם הנושא הוא אכן טכני במהותו או מגלם היבטים רגשיים ולא מודעים נוספים (למשל האם דילמה בין צרכייך לבין קשר עם האחר היא דילמה שחוזרת בחייך?) ובמידה ותחליטי לסיים, כדי לסכם ולסגור את שלב זה של הטיפול. יתכן שפגישות אלו יאפשרו לך לקבל החלטה בצורה שלמה יותר או לסיים את הפרק הזה של הטיפול בתחושה נינוחה יותר.
ליטל