היי,
אולי יש לכם עיצה?
אז ככה החיים שלי לא היו פשוטים אמא ואבא תמיד רבו אבא מאוד זלזל באמא אליי בכלל לא התייחס עקב כך שנולדה לי אחות ע אוטיזם. היא גדולה ממני רק ב-11 חודש. כלומר אז כשנולדתי רק הבחינו אח"כ הוא ממש היה אפתי.
כאילו אני אמא ואחותי מקשה אחת.
אמא נאלצה לעזוב את העבודה והייתה תלויה בו כלכלית. כל מי שמכיראותה יודע שהיא מדהימה ואיזה אמא היא לאחותי. אחים אין לי כי הוא לא רצה.
כל הזמן ירד עליי הוריד לי את הביטחון והפכתי מופנמת זה גם השפיע שיש אחות כזו( בושה בני משפחה שלא מבינים כלום התרחקות מאירועים משפחתיים וחגים).
בקיצור כשגדלתי הם כבר עמדו להתגרש הליגים 20 שנה בבימ"ש על רכוש.
אני נלחצתי שאנחנו עומדים לגור ברחוב , פתאום הבנתי שאני זו שאדאג לאחותי כשההורים ימותו. ובכלל מחליפה את אבי בטיפול בה בהתחשבותובעזקה בבית.

דיי הייתי דכאונית מהמצב המשפחתי שלי כי בכל זאת לא קל עם אוטיזם ומוסדות וכל חג ושבת היא אצלנו ואמא אין לה זמן בשבילי אף פעם.
הבית הזה גרם לי לדעת שאני חייבת מקצוע לא להיות כלכלית בגבר, שאני צריכה לסמוך רק על עצמי. יצתי ללמוד. תואר ראשון ביולוגיה באוניברסיטה סיימתי בהצטיינות אולי חלק מזה כי תמיד קרה לי מטומטמת ושאני אהיה מנקה.
לעולם לא שאל אם חסר לי משהו אפילו כלכלית.. וכל שיחה איתו זה מריבות הכל התניה. יש לו המון הפרעות התנהגותיות והיום אני בכללחושבת שהוא אספרגר.
תואר שני גם עשיתי כי קיבלתי מלגה סיימתי בהצטיינות. האוניברסיטה מקום מפלט, הרחבת הדעת, אנשים אינטליגנטיים, למרות שגם עבדתי כסטודנטית עבודות חרא עם שכר נמוך.
וזהו הגעתי לגיל 31. נכנסתי לדיכי כי אני זקנה לא נשואה ( יש לי בעיה עם זוגיות ואני יודעת היום שזה גם מהבית, חרדת נטישה פרידה) ואין לי מקצוע... שוב עבדתי בעבודה לא מתגמלת אדמיניסטרציה פשוטה הלב מת ואני יועת שאפשר שתהיה קריירה. לא ידעתי מה ללמוד כי לתחום המדע אני נמשכת אבל זה לא מתגמל. נרשמתי לכל מיני חוגים לא הייתי החלטית הריע לי המצב הכלכלי שלנו ושאני לא עצמאית פשוט כלום. חשבתי על רוקחות אבל נשרתי כי זו עבודה רוטינית המוח שלי ימות. התחלתי חשבונאות והייתי ממש מתוסכלת למודים קשים לא מבלה לא יוצאת כמה שנים ועוד עכשיו עובדת עבודה משרה מלאה ותקועה בבית הזה. אין לי כסף... בסוף עזבתי את זה ומה עכשיו?? שוב אדמינסטרציה בשכר רעב.
יש לציין שאני לא הכי עוברת ראיונות עבודה ורוצה מקצוע. עבדתי אצל רו"ח למדתי חשבות שכר. והיתה לי הזדמנות התחלתית אבל... אני כבר בת43 . פיטר אותי נו זה היה ברור לא איכפת לו מכלום עבודה שם גם היתה ראש קטן ובקושי היה לי מה לעשות.
אני לא מצליחה להשתלב בשוק העבודה.
בגלל התארים ובגלל שאין לי ניסיון. התחום שלח שבות שכר מאד מצומצם.
אני לא מססוגלת להיות מוקדנית או פקידת קבלה... כי אני אמות המוח יתבשל לי

אנימוצאת עצמי בראינות שממש רוצים לדעת "עליי" לא על מה למדתי ומה עבדתי.. כשאומרת את הגיל פתאום מרגישה שנגמר הראיון כי אני יותר גדולהמזו שמראיינת ובטח בצוות שלה יש צעירות.
אני מרגישה רווקה זקנה למרות שאני נראית ממש צעירה, שמצד אחד קוראים לי בגלל קו"ח ומנגד לא רוצים את כל התארים הלא שימושיים.

אני כבר הרבה זמן מובטלת...
מה אפשר לעשות? איזה תחום לימדי יש בו תעסוקה ללא גיל?
חשבתי על הוראה אבל זה שנתיים עכשיו בשכר רעב.. וגם כאן יכולים להוציא לפנסיה בגיל 50 אז לא הכי משתלם..

תודה