היי ליטל, מה שלומך?
החלטתי לקחת הפסקה מהטיפול לפני כשבועיים מתוך מחשבה שהחיים שלי נמצאים כרגע במשבר ולצערי, חלק מהמשבר הזה כולל גם הוצאות כספיות שהן מעבר ליכולת שלי כרגע ולכן נאלצתי בין היתר גם להפסיק את הטיפול.
הייתה לי ציפייה כלשהי מצד המטפלת שתשלח הודעה כפי שעשתה בפעמים הקודמות שהחלטתי להפסיק את הטיפול או שביקשתי לקחת הפסקה.
אמנם אמרתי לה שהסיבה להפסקה היא גם מצב כלכלי וגם תחושה של חוסר התקדמות ועדיין, אני מרגישה שאולי כבר נמאס לה ממני.
אני חושבת שההפסקה הזו תרמה להבנה שלי כמה יש חשיבות לטיפול אבל בו זמנית הכסף כל כך מרכזי ומה עושים איתו?
את חושבת ששיקולים כלכליים הם משהו שבהכרח חייבים לבטל טיפול?
בזמנו המטפלת פשוט הציעה שאעבוד או אמצא דרכים נוספות להכנסה.
היא פשוט לא מבינה שעבודות נוספות מתסכלות אותי, מכניסות אותי למצב של חוסר מימוש פוטנציאל ובעיקר מעגל שאני לא יכולה לצאת ממנו.
מה עושים במצב כזה? איך לגרום לכך שהמטפלת כן תשלח הודעה ותרצה לדעת מה איתי? אולי באמת היא כועסת עליי? כי אני לא עליה למרות שהרבה פגישות מסתיימות בכעס שלי כלפיה.
שלום נעמה.
הנושא הכספי הוא אכן נושא רגיש מאוד בקשר הטיפולי. כדי להרגיש שקיימים חיבור, אכפתיות ועניין למרות שהקשר הוא קשר בתשלום, יש צורך בתחושת ביטחון ואמון עמוקות שלפעמים לוקח זמן רב לייצר. באופן דומה, נדמה לי שאת מנסה כרגע לבסס תחושת ביטחון בקשר וברגשות המטפלת כלפייך דרך היבטים קונקרטיים כמו יצירת קשר, הצעת פתרונות, התחשבות כספית וכן הלאה. כפי שנשמע שאת עצמך חווה, אמצעים אלו מביאים בעיקר לתסכול משום שתחושות של חיבור ואכפתיות צריכות להיבנות מתוך התחושה בקשר ולא מתוך אקטים קונקרטיים. לאור זאת, אני לא חושבת שהפתרון הוא "לגרום למטפלת" לעשות מה שאת רוצה- את אולי יכולה להפעיל לחץ ולגרום לה לעשות כרצונך, אבל לא זו הדרך לבסס תחושה אמיתית של קשר. נדמה לי שמה שאפשר לעשות הוא לבדוק בינך לבינך את הסיבות להחלטה על הפסקת הטיפול- למשל, האם אכן מדובר רק בלחץ כספי או גם בניסיון להבטיח לעצמך את עניינה של המטפלת בך?- וכאשר תרגישי בשלה לחזור לטיפול, על המחירים הכספיים שנלווים לכך, תוכלי לעבד את הנושא לעומק באופן שגם יעמיק את הבנתך את עצמך ויקדם את התהליך הטיפולי.
ליטל