היי, לפי הפסיכולוגית שלי אני לא סיפקתי צרכים שלי כתינוק והיום אני כביכול משלים בטיפול את הצרכים שלא סופקו לי, אני לא מצליח לקבל את זה למרות שברור לי שלפי הראיות זה נכון, אני יודע שהיא צודקת ובכל זאת מכחיש.
ואני חושב שבגלל זה היא לא מסבירה לי כשאני שואל לגבי התהליך, אני מנסה להבין מתי דברים כבר ישתנו בחיים שלי (9 חודש טיפול), אני לא מצליח להבין את הדברים האלו שאולי ברורים לאחרים לגבי התהליך, הכל נראה בערפל בשבילי אני ממש לא מבין מה קורה בטיפול,
השאלות המרכזיות שלי הן מה זה אומר בדיוק למלא צרכים שפיספסתי? האם זה אומר שהם ימולאו בטיפול כמו שאדם אחר שחווה חוויה מוצלחת של השלב הזה בחיים, או שאני תמיד יהיה קצת שונה וארגיש כמו תינוק חסר יכולת בסיטואציות מסוימות בגלל שבסופו של דבר זה רק שעתיים בשבוע של פגישות שאמורות לפצות על שנים מהחיים שלא קיבלתי את מה שהייתי צריך?
כמה זמן (טווח של זמן ממוצע) לוקח 'לתקן' כל שלב כזה? כי מין הסתם זו הייתה תאונת שרשרת שהרסה לי את ההתקדמות הנפשית, אז השלב הבא יהיה להיות ילד וכן הלאה..
ובבקשה תנסה להסביר את זה כמו לילד בן 5 כי אני באמת לא מצליח להבין
שלום לך.
טיפול פסיכולוגי עשוי לסייע בהיבטים שאתה מתאר בשתי רמות. רמה אחת היא רמת העיבוד, בה אפשר להבין יותר לעומק את מקור הקשיים בסיטואציות שונות ובכך לשנות דפוסי חשיבה, רגש והתנהגות אוטומטיים ולבסס אפשרות והכרות עם דפוסי תגובה חדשים. ברמה השניה, הקשר הטיפולי מאפשר התנסות בסוג חדש של יחסים- למשל, חווית יחסים בה יש היענות וקשב לצרכים הרגשיים. התנסות חדשה זו מביאה פעמים רבות לכך שהנפש "משתכנעת" בקיומה של חוויה טובה יותר וכך נפתחת הדרך גם לתחושות חיוביות יותר לגבי אחרים והעצמי. מעבר לכך, אני חושבת שהקושי שלך לתפוס בדיוק כיצד השיח הטיפולי מביא בסופו שלדבר לשינוי היא מובנת. היבטים משמעותיים ביותר של השינוי הנפשי מתרחשים ברמה לא מודעת אותה קשה לתפוס ולנסח במילים. במובן זה, אני מציעה שאם הקשר הטיפולי מרגיש לך נכון ותורם, ומאפשר שיח מדויק ונוגע על הדברים המשמעותיים לך, תרשה לעצמך להתמסר אליו. עם הזמן(איני יודעת כמה זמן, כל מטופל והקצב שלו) תוכל להרגיש באופן ברור יותר כיצד תהליך השינוי מתקדם. בינתיים, מציעה להמשיך ולהעלות את התהיות והספקות מול המטפלת. מאמינה ששיח על הנושא יוכל לפתוח אפיקים חדשים של הבנה והתבוננות.
ליטל
.jpg)
