שלום נועה. התפיסה המקובלת היום היא שרגשות ההעברה הם תמיד עירוב בין השלכות ושחזורי עבר לבין תגובה ריאלית של המטופל למאפיינים ממשיים של המטפל. במובן זה, המטרה בטיפול אינה לבדוק מה "אמיתי" ומה "משוחזר" אלא להתבונן בחוויה של המטופל באופן שמאפשר הכרות עם רבדים נוספים של נפשו. למשל, תלונה של מטופל על חוסר אכפתיות של המטפל כדאי לבדוק הן ברמה המציאותית (מה קרה בדינמיקה שעורר את התחושה, והאם משהו בדינמיקה אכן עורר במטפל פחות אכפתיות) והן ברמת החוויה הנפשית- מדוע תגובת המטפל פורשה דווקא כחוסר אכפתיות, מה זה מעורר ואיפה חוויה זו פוגשת את המטופל. ליטל