היי ליטל, לפני שנה הייתי בטיפול פסיכולוגי. בתקופת הטיפול הרגשתי שאני מאד אוהבת את הפסיכולוגית שלי ורוצה תמיד את קרבתה. הבנתי שהרגשות האלה הם לא אמיתיים וזה בעצם רגש שקורה בטיפול. אבל גם היום, לאחר שנה הרגשות כלפיה נותרו כמו בזמן הטיפול. (כיום אני בטיפול אצל פסיכולוגית אחרת כשלושה חודשים בערך שאפילו עוזרת לי יותר מהפסיכולוגית הקודמת ואינני מרגישה כלפיה רגש אהבה, אלא רק הערכה) עליי לציין שמאז סיום הטיפול אין לי שום קשר עם הפסיכולוגית הקודמת. השאלה שלי היא מדוע אני עדיין מרגישה אהבה כלפיה ? לא עובר יום מבלי לחשוב עליה. הרי עבר המון זמן. האם זה נורמלי? ואולי אני בעצם מאוהבת בה ללא קשר לטיפול?
אודה לך אם תעשי לי סדר בחשיבה.
שלום אור. הקשר והחוויה הרגשית המתעוררת מול המטפלת הם בדרך כלל ביטוי לרבדים עמוקים של החוויה הנפשית- במובן זה לא הייתי אומרת שהרגשות "לא אמיתיים" אלא שהם נובעים הן מהחיבור המיוחד והממשי שנוצר עם המטפל והן מהיבטים נפשיים הדורשים עיבוד והבנה מעמיקים. לאור זאת, אני מניחה שהעובדה שרגשות האהבה עדיין מעסיקים אותך היא ביטוי לכך שמשהו בנפשך עדיין מבקש להיות מעובד ומדובר. לכן, אני מציעה להעלות את הנושא מול המטפלת הנוכחית ולנסות להבין דרכו את משמעות האהבה שמלווה אותך, ואת ההבדל בינה לבין חווית ה"רק הערכה" בטיפול הנוכחי. ליטל
