שלום
אני בן 50, בזוגיות שהחלה בהריון לא מתוכנן. לאחר חודשיים הכרות, בזמנו לקחתי החלטה ואחריות. מעולם לא שרדתי זוגיות, גם אם הקשר היה ארוך טווח. בנקודה מסוימת מרגיש לכוד וצריך לצאת לחופשי. בזוגיות הנוכחית הגיע גם הריון לא מתוכנן תוך חודשיים וכיום כבר שנה שלישית, תינוק בן כמעט שנתיים ואני מרגיש חנוק, לכוד ומעוניין לצאת שוב לחופשי. לא פשוט לי באופן מיוחד עם בת הזוג הספציפית, ותוספת הילד רק מעמיקה את המורכבות. בת זוג נוקשה עם חייה וזה משפיע עלי מאוד, לא היתה שמחה בבית כבר מרגע ההריון. החזקתי מעמד כמה שיכולתי אולם דיכאון אחרי לידה וגם בזמן ההריון כילה כל כוחות חיוביים שהיו לי. מרגיש שהקשר שואב ממני כוחות ואנרגיה ואני לא מצליח להתרווח. אט אט מרגיש יותר ויותר לכוד.
לא יודע מה לעשות ואיך לצאת מהתחושה של הלכוד. אם לא היה ילד הייתי עוזב, כרגיל, וזה רק מקשה עלי כי אני באמת אוהב את הילדה. אבל להשאר בקשר הז מאוד קשה לי, הוא לא מזין אותי או מפרה אותי ואני מרגיש שכוחותי נשאבים ואני מתעייף.
אשמח ליעוץ. האם אני חייב חופש בכל מחיר? איך להשיג אותו במצב הנוכחי? לחיות ליד הילדה כהורים גרושים מצב זה סוגר אותי כי אני לא יכול לחיות לידה, נוהג לצאת המון לחול ולהשאר תקופות של חודשים.. בא לי פשוט לעזוב הכל. אבל מה עם הילד? אני הולך ונעלם. חייב לצאת. חייב לזוז ולא יודע איך. תקוע. לכוד.