היי
אני בת 19
פתאום באמצע החיים לפני הגיוס שלי לצבא אני כל הזמן אני חושבת על המוות
כאילו זה פשוט בא אלי בבום. רגע אחד הכל טוב ורגע אחד אני שקועה בזה לגמרי. אני לא מצליחה להתנתק וזה משפיע עלי רע. אינלי מצב רוח וזה מדכא אותי לגמרי בכל צורה אפשרית
שאני אומרת על המוות אני מתכוונת גם על חס וחלילה המוות של ההורים שלי או אנשים שקרובים אלי או פשוט המשמעות של החיים וזה שכנראה אין להם משמעות.
אני לא מסוגלת להתמודד עם זה יותר. אני נכנסת לחרדות כל הזמן.
אני לא יודעת כבר מה לעשות. אני לא מצליחה להתעלן מזה ולחשוב ומחשבות חיוביות ואני גם לא רוצה להדחיק את זה אני רוצה שזה יעבור ולהתמודד עם זה באמת.
אבל אני לא מצליחה וזה רק נהיה גרוע וגרוע.
וגם פתאום מלא דברים נראים לי שטחיים ובלי פואנטה. ושאין סיבה לעשות אותם יותר.
שלום לך.
שלב המעבר מהתבגרות לבגרות, וסיום תיכון ומעבר לצבא בפרט, הוא שלב רגיש אשר לא פעם מטלטל את הנפש ומציף על פני השטח תחושות, פחדים וקשיים אותם ניתן היה לדחוק קודם לכן. איני יודעת לומר מה קרה לך ומדוע התעוררו התחושות האלו, אך לאור הסבל הרב שאת מתארת אני ממליצה לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי. במסגרת טיפול תוכלי להבין טוב יותר את מקור ומשמעות התחושות שאת חווה ואף להשתמש בטיפול כאמצעי להתמודדות קלה וטובה יותר עם השלב ההתפתחותי המאתגר בו את נמצאת.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי טיפול
.jpeg)
