אני בחור בן 35. נשוי בשנית, יש לי ילד מקסים ובסך הכל חיים שאני באמת שמח עליהם. ללא מחשבות אובדניות או משהו כזה.
הבעיה היא שאני תמיד רוצה לכבוש בחורות. זה יישמע אולי מוזר, אבל נגיד דווקא בחורות ״רגילות״ פחות מושך אותך לכבוש. לאחרונה הייתה לי דתיה נשואה, בנסיעות בחול אז בחורות מחול, ערביה וכו...
זה גם לא רק העניין המיני, אלא גם סוג של ״משחק אהבה״ ואני אומר משחק כי אני לעולם לא ארצה לאבד את מה שיש לי בבית.
כל ההתנהגות הזאת מציקה לי, אני באמת לא רוצה את זה, אני רוצה שקט בחיים ושיגרה רגילה. אבל כשיש לי ניצוץ של התחלה עם מישהי, אני מנסה להתקדם עם זה.
אני באמת אוהב את אישתי ואת המשפחה שלי ולא רוצה את כל השטויות האלה אבל כפי שאמרתי, אני מרגיש שזה גדול ממני.
מה אני עושה??
שלום אביב.
נשמע מדבריך שאתה חווה את הצורך בכיבוש ובבגידות, מצד אחד, כדבר הרסני אשר מסכן את היקר לך ומצד שני- מרגיש שיש כוח בלתי ברור שמושך אותך לכיוון זה. במרבית המקרים נטיות מסוג זה משקפות אזורי נפש בלתי מודעים כפחד מאינטימיות המביא ל"דילול" המערכת המשפחתית דרך הבגידות, תחושת חוסר ערך וניסיון לפצות עליה דרך כיבוש, פיצול בין אהבה למיניות וכן הלאה. מאחר ודפוס התנהגות הבוגרני נובע בד"כ מגורמי עומק משמעותיים לא קל לשנות את התנהגות ולכן אני ממליצה לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית שיסייע לך להבין את מקור התנהגוך וכך גם לבסס יכולת טובה יותר לנהל את יחסיך כפי שהיית רוצה ולא מתוך דחף בלתי נשלט.
ליטל
תוכל לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות וטיפול
.jpeg)
