שלום ליטל,
המטפלת שלי נמצאת בחופשה ואני מתגעגעת אליה בצורה לא רגילה.
אני מרגישה שזה משפיע על התפקוד שלי, אני רק רוצה לשמוע ולראות אותה.
אמנם היא כן נתנה לי אפשרות ליצור קשר אבל אני לא רוצה להטריד אותה ולהפריע לה וחושבת שמגיע לה הזמן הזה בשבילה.
מה עושים כשכל כך מתגעגעים והכל כואב ושורף מבפנים? שמתפוצצים מבכי לא מוסבר ורק סופרים את הדקות עד שהיא תחזור?
אני משתגעת בינתיים ולא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, רק עליה.
שלום מיכל.
אני לא בטוחה שיש פתרון שיעלים או ישכך את הכאב- אני יכולה רק לתאר לעצמי שהתחושות שאת חווה קשורות הן לקשר משמעותי והעמוק שהצלחת ליצור עם המטפלת, והן להיבטים נפשיים עמוקים ואישיים המתעוררים בך לנוכח היעדרותה. במובן זה, אני חושבת שהמטרה אינה להעלים את הרגשות אלא לשאת אותם כעת, ולחשוב אותם ולתת להם מילים עם שובה של המטפלת. אני מאמינה ששיח על התחושות שהתעוררו יקח אתכן למקומות חשובים. במקביל, אני חושבת שבמקומך לא הייתי מוותרת על הפנייה למטפלת- אם הציעה לך לכתוב אליה בחופשה, אני מניחה שעשתה זאת בלב שלם ויותר מכך, שהבינה וזיהתה דבר מה שאת באמת עשויה להזדקק לו. במובן זה, אני חושבת שחבל לא לתת מקום לנפשך.
ליטל