שלום לך.

אני שומעת את דאגתך, אך כצעד ראשון חשוב להבחין האם אכן קיימת בעיה תפקודית או שקיימת מוטיבציה לתפקוד אך לא בכיוון בו את כאם היית רוצה שיצעד (למשל,יש הבדל בין חוסר מעש לבין עבודה והתארגנות לטיול אך לא ללימודים). כמו כן, חשוב לשים לב האם יש קושי רגשי- דיכאון, הסתגרות, חרדה וכן הלאה, מאחר ובמקרים אלו הבעיה התפקודית היא משנית לבעיה הרגשית ויש לפנות לטיפול תחילה. 

במידה ואכן יש בעיה תפקודית אני מציעה לשתף את בנך בדאגה ולבדוק האם יש נכונות לפנות לטיפול פסיכולוגי בו יוכל לברר מה מונע ממנו להתקדם בכיוון המושך אותו. חשוב לנהל שיח זה באופן מתעניין וקשוב להרגשתו ורצונותיו ולא באופן ביקורתי. במידה ואין שיתוף פעולה אני מציעה לפנות להתייעצות עם מטפל המתמחה בשיטת הסמכות ההורית- גישת הדרכה הורית המסייעת להורים לרכוש כלים שיאפשרו להם "לדחוף" באופן בונה ומקדם לתפקוד תקין, תוך שמירה על יחסים מיטיבים ודואגים.

ליטל

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע בתחום הדרכת הורים