הבת שלי בגיל 22.
תמיד התמודדה עם בעיות קשב וריכוז אך למרות כל הקשיים סיימה בגרות בציונים דיי טובים. בהייבט החברתי התקשתה מאוד בשמירת קשר עם חברותיה אך עדיין היו חברה או שתיים טובות. השרות הצבאי עבר דיי בסדר עם עליות ומורדות אך נראה סביר ונורמלי ביחס לשרות צבאי.
בתום השרות הצבאי נמצא לה תפקיד בחברה גדולה בתחום טכני. בהתחלה נראה כי היא מתאקלמת אך ככול שחלף הזמן היו תלונות שנגעו למקצועיות שלה ובעיקר ביחס הלא נעים עם הסובבים אותה עד שהיא החליטה בעצה אחת עם הבוס שכדאי לה לחפש דרך אחרת.
לאחר התלבטויות רבות היא נרשמה ללימודי הוראה לחינוך מיוחד וקיבלה הקלות בלימודים בהתאם לבעיות שהוזכרו לעיל.
מהרגע הראשון היה לה קשה מאוד וכעבור 3 חודשים היא עזבה את הלימודים.
מאז למעשה חלה הדרדרות.
היא עבדה במספר עבודות מזדמנות ופוטרה מהן.
נראה כי הבטחון העצמי שלה מאוד ירוד, אין לה חברה או חבר כלל.
היא מעבירה את זמנה בבית לבדה ללא כל התקדמות בערוץ כל שהוא.
נראה כאילו היא חיה בבועה.
מתנהגת בצורה מוזרה, כמעט ולא מתקשרת עם אחיה הוא הוריה.
הלכה לטיפול פסיכולוגי למס' פגישות אך הפסיקה אותן בסיבה שהיא לא רואה צורך בהמשך.

אשמח לקבל יעוץ להמשך טיפול.