חיכיתי מאד לפגישה שיש לנו מחר
אבל פתאום התחלתי להרגיש מועקה כשחשבתי על הפגישה.וכתבתי לה שלא אגיע.היא קיבלה את זה בשוויון נפש..ואז הבנתי שרציתי שהיא תשאל מה הסיבה האמיתית ושתתעקש שכן אגיע..
עכשיו אני מרגישה שאם אלך לפגישה אצא פתטית..ואם לא אלך יש מצב שאצטער...עד כאב.מה הבעיה שלי????
שלום שוב,
מקווה שתקראי את מה שכתבתי קודם וזה יתן כוח כן ללכת לפגישה.
אני חושבת שחשוב לקיים את הפגישה.
מציעה להתקשר למטפלת ולקבוע שוב למועד שנקבע או מועד אחר.
מאד חשוב לבטא את הצרכים והרצונות שלנו ולא לסמוך על זה שאחרים ינחשו אותם - הם פשוט לא מסוגלים.
המטפלת לא יכלה לדעת שעברו עלייך ימים קשים, שהתקשרת בעצם להגיד שאת מאד מחכה לפגישה ושקשה לך לחכות, שמרוב שקשה לחכות את רוצה לבטל - היא לא יכולה לנחש זאת. גם אני לא הייתי מנחשת זאת.
חשוב לבטא רצונות באופן הכי ברור שאפשר - כמו למשל, קשה לי לחכות לפגישה שלנו. עוברים עליי ימים עצובים וחשוב לי לשתף.
אני מציעה להחזיר את הפגישה.
אחרים לא יכולים לדעת מה אנו צריכים בניחוש. מעריכה כי רצתה לכבד את רצונך.
מקווה שתפגשו מיזמתך במהרה וכי תשתפי אותה בתחושותייך בישירות ופתיחות שכן הטיפול היטיב ויכול להטיב הלאה.
בברכה, שרון