שלום אייל,

סודיות בין מטפל למטופל היא אחת מאבני היסוד של חוקי האתיקה של הפסיכולוגים וכמובן שחובתו של המטפל לשמור עליה גם לאחר סיום הטיפול. מתוך כללי האתיקה של הפסיכולוגים: ״פסיכולוגים ישמרו על כבודם ועל פרטיותם של לקוחותיהם. לשם כך יקפידו על סודיות המידע שהגיע אליהם תוך כדי עיסוקם המקצועי, וזאת גם לאחר שהסתיים הקשר המקצועי עם הלקוח, ואף לאחר מותו״.

עם זאת, לפי הקוד האתי, "פסיכולוגים אינם מחויבים בשמירת הסודיות במקרים שבהם על פי חוות דעתם המקצועית המטופל נמצא במצב של סיכון לעצמו או לאחרים", אך גם במקרה כזה העברת המידע מתקיימת ככל הניתן בידיעתו של הטופל. במקרים חריגים, מתקיימת דרישה לקבלת מידע מגורמים כגון הצבא (במקרה של טיפול פרטי - רק בהנחה שהמטופל עדכן את הצבא שהוא בטיפול) או מערכת המשפט. גם במקרים אלו העברת המידע לא נעשית ללא ידיעת המטופל ורק לאחר תהליך של הבנת צרכי המערכת ושמירה ככל הניתן על פרטיות המטופל. 

שיתוף בתכנים שעלו בטיפול של גורמים טיפוליים נוספים לדוגמת פסיכיאטר יכול להתקיים בהתאם לגורמים שונים וביניהם רצון המטופל, הגדרת החוזה הטיפולי שנעשה ביניהם בתחילת הטיפול, הערכת סיכון אובדני, האם יש גורמים טיפוליים נוספים בתמונה ועוד. כל העברת מידע מסוג זה נעשית בכפוף לחתימת המטופל על הסכם ויתור סודיות לגורם ספציפי ונעשית בידעתו המלאה. 

בהנחה שבמהלך הטיפול הפסיכולוגי לא נחתם ויתור סודיות שבו הסכמת להעברת מידע לגורם כלשהו, הפסיכולוג/ית מחויבים להמשיך בשמירת הסודיות גם לאחר סיום הטיפול.

מקווה שהצלחתי לענות על שאלתך,

יעל