היי.
לפני כ חודש וחצי סיימתי טיפול של שנה.
הטיפול הסתיים בצורה לא מקצועית לדעתי ואסביר בקצרה.
כחודשיים לפני סיום הטיפול אמרתי למטפלת שלי שאני רוצה להפסיק מאחר ויש תכנים שקשה לי לדבר עליהם. היא מבחינתה ניסתה לעודד אותי להשאר ולהתקדם בקצב שלי, אך בפועל לא כך היו הדברים, היו בינינו חלוקי דעות, חוסר אמון וכחודש לפני סיום הטיפול אמרה שיוצאת לחופש ולא עדכנה יותר מתי היא חוזרת. לאחר כחודש שלחתי לה הודעה ושאלתי אותה אם חזרה מהחופשה וענתה שכן ושנפגש ביום הקבוע. באותו יום היא הודיעה שאנחנו בשלב סיום הטיפול ושהפגישה הנוכחית הינה הפגישה האחרונה ואם אני מעוניינת אפשרי לקיים פגישה נוספת. לא היתי ערוכה נפשית לכך שהפגישה הינה פגישת סיום, בטח לא אחרי שהיא שכנעה אותי להשאר בטיפול, אבל קיבלתי את זה ואמרתי לה שאין צורך בפגישה נוספת לסיום.
השבוע, היא התקשרה אליי לשאול לשלומי ושלום משפחתי ואמרה שאני חסרה לה ואם אני צריכה ייעוץ או כל דבר אחר, אוכל לפנות אליה. אני עד עכשיו המומה ולא מצליחה להבין מה היא בדיוק רוצה ומה ניסתה לעשות כשהודיעה ביום בהיר אחד שהטיפול הסתיים.
בחודש וחצי אלו הצלחתי להתגבר על אופן עזיבתה ועכשיו זה מחזיר אותי אחורה לתסכול וחוסר הבנה. אשמח לעזרה.
שלום הדרי.
אני יכולה להבין מדוע התנהלות המטפלת סביב הפרידה מעוררת בלבול וחוסר הבנה. מאחר ואת מתארת תהליך ממושך בו הפרידה התנהלה באופן מבלבל ולא ברור דיו, ומאחר ואת מרגישה שהיו קשיים נוספים לאורך הדרך, נדמה לי שכדאי להרפות מהטיפול הנוכחי ובמידה ואת עדיין מרגישה צורך בטיפול נפשי, לפנות לטיפול חלופי. נושאים של סיום ופרידה הם נושאים רגישים כמעט לכל אדם, ויתכן שמשהו במפגש עם המטפלת הנוכחית הציף קשיים משמעותיים שלך ו/או שלה בנושא זה, והביא לסיום המבלבל והמכאיב. אפשר להיצמד ולנסות "לתקן", אבל נדמה לי שלפעמים צריך לדעת להרפות ולחפש אחר חוויה מתקנת בקשר אחר. אני מתארת לעצמי שקל להמליץ כך וקשה מאוד ליישם, אך נדמה לי שזה הכיוון שיכול להקל כרגע- לחשוב שקרה משהו ייחודי ומכאיב במפגש ביניכן, ושזה לא חייב להיות כך בקשרים אחרים.
ליטל
