אני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי, בטיפול התייחסו אלי בצורה מזעזעת אם כל המשבר והחרדה מטראומה של האשפוז אני במצוקה רגשית אני מרגישה בדידות חוסר חברה תמיד הרגשתי נחותה חוץ מהמשפחה הנפלאה שתומכת בי ועוטפת אותי אני מרגישה לבד אני לא רוצה טיפול פסיכיאטרי זה מה שהכי מפחיד אותי בגלל הטראומה אני לא מסכימה לטיפול פסיכיאטרי אני רוצה להרגיש טוב להיות אם חיוך על הפנים ולהפסיק לרחם על עצמי נמאס לי לרחם על עצמי
שלום לך.
אני מבינה שאת מתמודדת עם קושי משמעותי, והלוואי שאפשר היה לתת עצה או "טיפ" שפשוט יקלו עלייך. אלא שלצערי, השגת שינוי נפשי משמעותי היא תהליך ארוך ומאמץ אותו צריך בדרך כלל לעשות בליווי איש מקצוע. לכן, אני מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי שיסייע, יתמוך וילווה אותך בהתמודדות.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות וטיפול
.jpg)
