שלום. אני לא כל כך יודעת איך לתאר את המצב שלי , זה ממש מורכב. אנסה איכשהו כי אני נמצאת במצוקה רצינית. לפני חודשיים הייתי באיביזה למשך חודש וחצי. טסיתי בסוף יוני עד ל10 לאוגוסט. שם יש המון מסיבות כל יום וכל היום. בעקבות כך שתיתי שם כמעט כל יום כוס או שתיים של אלכוהול ומידי פעם גם יותר. ואם זה לא מספיק גם פעם ראשונה שעשיתי קוקאין בחיי. במשך החודש וחצי שהייתי שם בסך הכל עשיתי 4 פעמים קוקאין (וכמובן שהיה גם אלכוהול). מה שלא נראה לי שתורם לעניין זה שאני שותה כדור לחרדות ודיכאון במשך 13 שנה. הכדור נקרא ויפאקס xr 75.
חשוב לי לציין שעישנתי גם קצת מריחואנה בכל הטיול הזה. אחרי חודש שם שהכנסתי את כל הרעל הזה לגוף שלי (אני כל כך כל כך מתחרטת על זה!) , התחלתי להרגיש משהו מוזר, שאני מדברת עם אנשים ולא מרגישה את מה שאני אומרת , אני פשוט מנותקת אבל עדיין יודעת מה אני אומר ועושה.. הכל נראה כרגיל מבחוץ , אבל מבפנים הרגשתי שאני פשוט לא מחוברת רגשית למה שאני אומרת ושאני מרוכזת במה שאני אומרת ואיך אני אומרת.. ככה שהדברים לא יוצאים לי טבעי ואני זאת לא אני בכלל , הכל טכני. זאת הרגשה פשוט נוראית. בכל מקרה גם כשחזרתי לארץ זה המשיך ואפילו נהיה יותר גרוע , זה כבר הגיע לי למחשבות וזה גם לוקח לי את החוש הומור הנהדר שיש לי. נגיד המחשבה מדברת עם עצמה לפעמים (כמו אצל כולם) אז הריכוז מגיע על מה שאני חושבת ואיך אני מגיבה למחשבה , כאילו כלום כבר לא טבעי כל התגובות שלי לא טבעיות והכל טכני ואני לא מרגישה את זה.. אני מרגישה שאני נושמת וחיה טכנית אבל לא באמת חיה.. אין לי מושג איך לצאת מזה זה פשוט סיוט והכי מפחיד שזה לא משהו חיצוני או פחד ממשהו , זה משהו ממש בתוכי . אני כבר חודש וחצי לא שותה אלכוהול בכלל ומנסה להתנקות.. בבקשה שמישהו יעזור לי. הריכוז שלי הוא במקום הלא נכון.. אני מתרכזת במה שבן אדם לא אמןר להתרכז , כמו למשל שאני מרימה את הטלפון , מחממת אוכל . אולי זאת מודעות יתר, אני כל כך רוצה לצאת מזה !לא בא לי לעשות כלום ככה