קראתי שאפשר רק לטפל בהפרעות אישיות ואי אפשר "לרפא" אותם, נובע מזה שיש חלק שנשאר אחרי הטיפול ולא ישתנה, מה בדיוק החלק הזה בהפרעות אישיות סכיזואידית?
אני מתחיל להרגיש רגשות לדוגמה, אם הטיפול יהיה מוצלח אני ארגיש רגשות כמו כל אדם ׳נורמלי׳?
יהיו דברים שאדם נורמלי יוכל לעשות שאני לא? איך אני מקבל איזשהי אינדיקציה כללית אפילו לגבי איזה חלק נתקע איתי גם אחרי הטיפול?
איך זה הגיוני שרק בגלל תחילת חיים חרא נדפקים לי כל החיים? איך כולם מתחילים על אותו קו ואני תמיד יהיה מאחורה בגלל שלא התחלתי איתם?
שלום לך.
"הפרעת אישיות", סכיזואידית או בכלל, היא כותרת המקבצת תחתיה מספר דפוסי רגש, יחסים או התנהגות אשר כולם יחד מביאים בדרך כלל לפגיעה בתפקוד או בתחושת הרווחה והסיפוק האישי. דפוסים אלו הם בדרך כלל הקצנה של תכונות אופי הקיימות אצל כל אדם ובמובן זה, כאשר מביאים לריכוך שלהם, גם אם לא להיעלמותם המלאה, האדם יכול לחיות חיים מספקים ומלאים- הרי לכל אדם "נורמלי" ישנם גם דפוסים ותכונות פחות חזקים. לכן, אני מציעה לא להתמקד באבחנה, הגדרות ובקריטריונים היבשים אלא בניסיון להבין, לעבד, לשנות ולשפר דפוסים שמקשים עליך בחיי היום יום. טיפול פסיכולוגי יכול להקל ולשנות בצורה משמעותית, גם אם התהליך איטי וממושך, ובמובן זה לא משנה ה"כותרת" האבחנתית אלא האפשרות להשתנות ולחיות טוב יותר, וכיוון זה בהחלט אפשרי, גם אם נסיבות החיים המוקדמות לא היו אידיאליות.
ליטל
