שלום,
לאחר 5 חודשים של טיפול פסיכולוגי החלטתי לסיים , לא הרגשתי חיבור עם המטפלת וגם לא הרגשתי שהטיפול הוא המקום שממנו אני יכול לצמוח ולהתקדם, כבר בהתחלה הרגשתי שהיא לא מתאימה אבל רציתי לתת צ'אנס ולראות לאן הדברים יתפתחו וניסיתי 5 חודשים , התחושה הייתה שאנחנו מנסים להחיות קשר בנינו בזמן שאין כימיה טבעית וזה היה קשה ... אני מציין שכשהייתי נער היה לי קשר טיפולי טוב עם הפסיכולוגית ככה שיש לי אינדיקציה וכיוון למה אני מצפה. כמובן שהציפייה היא לא אחד לאחד אבל כן שיהיה חיבור וקשר קרוב , מצאתי את עצמי משתעמם ממנה בזמן שהיא מנתחת ,מפרשת ומנסה להסיק מסקנות לגביי. מה שהוביל ברוב הפעמים למצב שאני מרגיש שהיא לא מבינה אותי באמת אבל מתאמצת להבין... התעייפתי מלפמפם או לנסות להחיות קשר שלא באמת יש בו טעם או חיבור כלשהו, אם הזמן הערכתי אותה ואת הטיפול פחות עד שהגעתי להחלטה הנכונה עבורי, שיתפתי אותה בהכל כמובן וגם שאני חושב שאני אפיק יותר בטיפול קבוצתי, היא אמרה שזה לא נכון עבורי להפסיק טיפול פרטני ושטיפול קבוצתי יענה רק על חלק מהצרכים. (גם אפשר לטעון אחרת.) אני עושה מה שנכון עבורי , מה שמתאים לי, לא לכיס שלה.
בכל אופן התגובה שלה לזה שאני רוצה לסיים רק חיזקה אצלי את התחושה שהיא לא מתאימה לי, שאני לא רוצה מטפלת כזו שתלווה אותי למסע שאליו אני רוצה להגיע. היא לא יכולה לעזור לי באמת, וגם הניסיונות שלה להבין אותי כשלו בעיניי. החוויה הפכה ללא נעימה כשהיא בעצם מתווכחת איתי מה נכון לי ומה לא, מה אני יקבל ומה לא, כשאני באתי אחרי כל החושבים האלה שהיא מנסה לעורר בי, שאני יודע הכי טוב מה נכון בשבילי וטוב לי, למה היא חשבה שהיא יודעת יותר טוב? אולי היא דאגה יותר לכיס שלה. לא אהבתי את זה ובטח לא את זה שהיא מנסה לטעון נגד ההרגשה שלי. בעייני זה לא מקצועי ואולי גם לא אתי להתווכח עם מטופל. בכל אופן יצאתי עם תחושה מרה כי באתי להיפרד ונתקלתי בהתנגשות. חייב לומר ובלי לזלזל ,שרוב המטפלים בקופ"ח הם ברמה ירודה, אני אומר את זה גם מהחוויה האישית שלי וגם מאנשים אחרים . איכות הטיפול כנראה לא משתווה לטיפול פרטי אצל מי שעומדים אצלו בתור. מי שעובד בקופ"ח זה לרוב כאלה שאין להם מספיק לקוחות באופן פרטי כי הם פשוט גרועים. וזה בסדר, כי לא כל פסיכולוג הוא טוב ולא כל מעצב שיער הוא טוב וכך הלאה... לא כל בעלי המקצוע הם טובים ואיכותיים. אני סטודנט ולצערי אני לא יכול להרשות לעצמי טיפול באופן פרטי,זה אומר שאני צריך להתפשר על איכות של טיפול? ממש לא בא לי להתפשר , כמו שלא אתפשר על הבריאות הפיזית שלי... אני מעריך ומכבד כל אדם באשר הוא, אבל כשלא מכבדים אותי אני מחזיר באותו מטבע באופן טבעי...
שלום דניאל.
נשמע מדבריך שאתה מרגיש שנתת סיכוי אמיתי לקשר ובחנת אותו לעומק, כך שאם הגעת למסקנה שאינך מעוניין להמשיך לנסות נדמה לי שכדאי להתמקד כרגע במציאת הטיפול המתאים לך ולא ב"התנצחות" הפנימית עם המטפלת. עיבוד של החוויה עמה יכול להיות חשוב ומקדם, ויתכן שכדאי יהיה להקדיש לנושא תשומת לב בטיפול הבא, אך כרגע נדמה לי שמה שחשוב הוא להיפרד, עם כל הקושי הכרוך בכך, מהעלבון והכעס ולהמשיך הלאה. חוסר חיבור למטפלת ספציפית אכן אינו אינדיקציה לכך שטיפול פרטני אינו מתאים לך, כך שיתכן שמה שכדאי לעשות כרגע הוא לפנות לשירותי הייעוץ באוניברסיטה בה אתה לומד- במרבית מרכזי הייעוץ הסטודנטיאליים מתקיים ריאיון ראשוני בו נבחנות יחד האפשרויות הטיפוליות (קבוצתיות ופרטניות) ומשם אפשר להמשיך הלאה. טוב שאתה נושא עמך גם חוויה מיטיבה ומותאמת יותר של קשר טיפולי, ואני מקווה שהיא תסייע לך לגייס כוחות וסבלנות למציאת קשר טיפולי חדש שיתחבר באופן מדויק יותר.
ליטל