שלום רב,
בני נשוי ויש להם 4 ילדים. אני חילונית מוחלטת והם חוזרים בתשובה דתיים מאד.
כל הקשיים בהסתגלות למצב זה כבר מאחורי ואני זורמת ואוהבת.
יש רק בעיה אחת שמציקה לי מאד מאד מאד והיא מספר הילדים. נולדו 4 ילדים בצפיפות רבה, שבכל פעם ניסיתי להתערב - מדוע לא לרווח קצת ונתקלתי בכעס ובסירוב מוחלט לשמוע.
עכשיו היו שנתיים הפסקה שבה הרגשתי שכאילו הם הפנימו את הצורך הזה והיום נודע לי שהיא בהריון. הקטן עוד לא בן שנתיים.
אני מרגישה כל כך הרבה כעס, צער, יאוש ותסכול נורא שאין בידי לעשות דבר. אני רוצה להבהיר שבקצב זה יהיו להם הרבה מעל 10 ילדים. מה יהיה?
הייתי רוצה לשמוע עצה איך להרגיע את נפשי אני ממש אומללה
שלום עליזה.
אכן לא קל לקבל בחירת חיים של ילד שהיא שונה כל כך- אם אני מבינה נכון- מערכייך, תפיסתך ואמונתך. נשמע שאת עושה מאמץ רב (ומרשים!) לקבל את בחירתו ולשמר את הקשר, אך נושא הילדים הוא "הקש ששבר את גב הגמל" באופן בו הוא מסמן את הפער ביניכם, ובהתאם גם מעורר כאב עצום.
ניכר מדברייך כי את מבינה שאינך יכולה לשנות את בחירותיו של בנך אלא רק את האופן בו את חווה אותן, ולכן אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי קצר וממוקד בו תוכלי לקבל תמיכה בהתמודדות ולהבין יותר לעומק מדוע דווקא מספר הילדים הוא "קש" מכאיב כל כך. אני מאמינה שעיבוד של תחושותייך בנושא יביא את ההקלה והרגיעה להן את מצפה.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול