שלום מיכל,

מדבריך עולה מצוקה משמעותית ועומב רגשי בשל מצבם של הוריך. התמודדות עם הורים חולים/שסובלים מקשיים נפשיים יכולה להיות מאוד מעמיסה על שאר בני המשפחה ונשמע שאת נושאת לבדך בנטל זה. איני יודעת עוד פרטים על המצב ומה גילך, אך ייתכן ואת חווה קושי לצאת לעצמאות ולחיות את חייך בשל מצבם של הוריך, והמצב מייצר תחושת ייאוש ודכאון, בצדק, שכן גם במצב בו הוריך זקוקים לך, אין סיבה לוותר על רצונותיך ועל חייך הפרטיים.

ייתכן וחלק משמעותי מהסבל שאת חווה קשור בצורך שאת מבטאת ״לצאת״ לחיים חדשים, ושאת זקוקה לתמיכה בהבנה של האופנים בהם מצד אחד תוכלי עדיין לתמוך בהוריך אותם, ומצד שני תוכלי במקביל לדאוג גם לצרכיך ולחייך הפרטיים, ולחיות חיים מלאים מבלי שהטיפול בהוריך יגרום להזנחה עצמית. השגה של איזון שכזה היא משמעותית מאוד, שכן לא תוכלי להמשיך לתמוך בהוריך במידה וגם את תהיי במצב דכאוני. 

מאחר ונעשה ניסיון של טיפול תרופתי שלא עזר, אני מציעה לפנות לטיפול נפשי, בו תוכלי לקבל את התמיכה הנפשית לה את זקוקה בכדי להתחיל בתהליך של שינוי. עד אז, תוכלי לנסות לבחון את האופנים בהם תוכלי מצד אחד לתמוך בהוריך, אך מצד שני לא להזניח את עצמך ואת רצונותיך. 

בהצלחה, 

יעל 

תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול