שלום,
אני עם בעלי מגיל 19, כבר קרוב ל- 30 שנה ביחד עם 4 ילדים מקסימים.
במהלך הנישואים שלנו עברנו המון עליות וירידות, פשיטת רגל בגין עסק שניהל לא נכון, בגידה פה ושם.
באיזו שהיא תקופה נפרדנו למס' חודשים שלאחריהם חזרנו.
בעלי ואני מאוד שונים באופי, בחשק המיני וכו'. הוא עם דרייב הרבה יותר גבוה, ואני הרבה יותר רגועה, עם פחות חשק מיני.
הייתה תקופה שהיינו בחילופי זוגות, אני יותר מבחינה של לרצות, ואם כבר יעשה את זה, שיעשה את זה בידיעתי.
בשנה שנתיים האחרונות אנחנו כבר לא בקהילה הזו, בעיקר מחוסר רצון שלי.
לאחרונה, בעלי מדגדג את גיל ה- 50 וכנראה חווה סוג של משבר שגורר גם אותי אליו.
הוא החליט שהוא עושה מה שבא לו, נפגש עם מי שבא לו, ואם הוא רוצה לזיין מהצד הוא יעשה את זה.
הוא רוצה שניקח פסק זמן אחת מהשנייה, ועדיין נחיה תחת קורת גג אחת (אין לנו אפשרות לממן 2 משקי בית עקב בעיות של פשיטת רגל, חובות וכו').
המצב שנקלעתי אליו הוא סערת רגשות, נגררתי לסיטואציה שלא ביקשתי אותה. אני חווה נדודי שינה, רגשות שנאה עזים אליו, מייחלת שיקרה לו אסון, מקללת בלב כל בחורה שהוא בקשר איתה. בקיצור, אוכלת את הלב, גם מקנאה וגם משנאה על שהעמיד אותי במצב כזה.
איך אני מתמודדת מכאן? איך לחזק את עצמי?
אודה לתשובתכם.