היי, שמי עדי
בת 31.
אני ובעלי נסענו לירח דבש. באמצע ירח הדבש הוא דיבר אלי קצת לא יפה ועם כל החום שהיה שם, הכאבים וההליכות, ואני התפרצתי והתפרקתי, בכיתי בטירוף.
אמרתי לו שאני צריכה פיצוי. שאני לא מרגישה שזה ירח דבש, שזה סתם טיול עם חבר ולא יותר ושאני ממש לא נהנית .. הייתי ככה יומיים שלמים, התכתבתי עם אמא שלי של הזמן אמרה לי לנסות להנות כי זה לא יחזור אבל אני הייתי בשלי...
אני ממש מרגישה שהרסתי לגמרי את הטיול. אחרי יומיים הבנתי מה עשיתי ואמרתי אבל הרגשתי שהטיול כבר ממש לא אותו הדבר...
חזרתי עם תחושות מעורבות... אני כל כך רציתי שיהיה לי ירח דבש מדהים ואני פשוט הרסתי אותו.
אני כבר 3 חודשים אחרי וכל פעם שאני חושבת על הטיול שלנו או רואה תמונות, אני נזכרת היה שהיה וישר נכנסת למצב בכי ובאסה נוראית שפשוט הרסתי לנו הכל .
זה טיול שממש חיכינו לו ואני פשוט הרסתי את ירח הדבש.
אני לא יודעת מה לעשות עם זה, זה הדבר היחידי שאני מצליחה לחשוב עליו כשאני רואה תמונות או נזכרת בחוויות וזה פשוט ישר מביא אותי למצב בכי בלתי נשלט.
שלום עדי.
החתונה וירח הדבש מקבלים בחברה שלנו ובחברה הישראלית בפרט משקל רב ובהתאם הופכים לטעונים במיוחד- הרי אם היית יכולה לחשוב על ירח הדבש כעל טיול אחד מבין רבים וטובים יותר שעוד יהיו לכם, סביר להניח שהיית מרגישה פחות רע. לצד זאת, את מתארת תגובה חזקה המלווה בסבל משמעותי ולכן יש סיכוי סביר שעוצמת הרגשות שלך אינה קשורה רק באירוע הספציפי אלא נוגעת ברבדים עמוקים ופחות מודעים- למשל בנושאים של אשמה, הרסנות ומידת העמידות של הקשר. לכן, אני מציעה לפנות לייעוץ פסיכולוגי קצר אשר יסייע לך להבין יותר לעומק מה קרה בירח הדבש ומדוע את מגיבה כך. אני מאמינה שעיבוד מסוג זה יוכל להקל עלייך ואולי למנוע גם קשיים דומים בהמשך.
ליטל
תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
