שלום רב.
אני נמצא במערכת יחסים כ3 שנים עם בת זוג שיש שלה ילדה בת 5 ממערכת יחסים קודמת. אני בן 30 היא בת 26.
שנינו רווקים ולא היינו נשואים וכרגע אנחנו מאורסים.
לבת זוגתו יש ילדה בת 5 שלצערי ביליתי איתה זמן אבל לא הרבה. בשנה האחרונה אנחנו גרים במדינות שונות ומשוחחים בטלפון בעיקר. הבעיה שלי זה למצוא איתה חיבור וקשר. לפי הבנתי היא מאוד מנומסת ומחונכת ואבא שלה תמיד בתמונה, אבל כשהיא איתי או מבינה שאני מדבר עם אמא שלה היא תמיד מתנהגת בשטויות או ביישנות מקרינה את הקול שלה. נראה שעושה הכל כדי לקבל את היחס שלי ואני אשים לב אליה. וכשאני מנסה לתקשר היא בורחת היא מסרבת . ולעיתים היא מזכירה את אביה ואת העובדה שאמא שלה ואבא שלה יתחתנו ועוד הערות שונות שמאוד מטרידות את מנוחתי לגבי הקשר אם אמא שלה . איך אני מצליח להבין את הילדה ולתקשר איתה כי לפעמים אני מאבד את סבלנותי והאגו שלי משתלט עליי.
תודה רבה
שלום גבריאל,
אתה מתאר רצון להתקרב וליצור קשר עם בתה של ארוסתך, לצד התמודדות עם קשר מרחוק, שגם היא עלולה להיות מורכבת בפני עצמה. נשמע שהמרחק מקשה גם הוא על אפשרויות התקשורת עם הילדה, וזה מובן שכן כניסה של אדם חדש לחייה בנוסף לאביה יכולה להעלות קשיי הסתגלות, ובייחוד לאור העובדה שהתקשורת נעשית דרך הטלפון וממרחק. התקרבות לילדה, ובייחוד במצב כה רגיש, צריכה להיעשות בעדינות ובהרבה סבלנות, תוך כבוד לקצב של הילדה ולקשיים שהיא וודאי מתמודדות איתם, וייתכן שזה יקח עוד זמן. זה מאוד טבעי שהילדה תרגיש בלבול, תשאל שאלות או תביע התנגדות לשינוי וכדאי לנסות להבין ולספק לה כמה שיותר מידע על המצב החדש ולעזור לה להתכונן לשינוי.
הקושי וחוסר הסבלנות שאתה מתמודד איתם מובנים, שכן נשמע שאתה עושה מאמץ להתקרב. ובכל זאת, כדאי מאוד שההתקרבות לילדה תיעשה בסבלנות ומתוך ניסיון להבין את מצבה. במידה ותרגישו שיש בכך צורך, תוכלו לפנות לתמיכה או לייעוץ זוגיים או משפחתיים באופן מקצועי על מנת לחשוב יותר לעומק כיצד ניתן להתמודד עם המצב בצורה הטובה ביותר ובאופן שיוכל לתמוך בקרבה בתוך המשפחה החדשה.
בהצלחה,
יעל
תוכל לקבל כאן רשימה של מטפלים זוגיים ומשפחתיים להתייעצות ובחינת טיפול