שלום לכם
הבת שלי בת 28, בזוגיות יציבה למעלה משנתיים עם מגורים משותפים.
במהלך השנים האחרונות מצהירה שאינה רוצה להנשא ואינה רוצה להביא ילדים לעולם. הסיבות לכך לטענתה הוא ראשית פחד מהריון לידה, אובדן העצמאות ופגיעה בגופה. בנוסף טוענת שאינה רוצה להביא ילד לעולם שאינו טוב (זיהם אוויר מלחמות, דיגיטליות שחודרת לפרטיות, מצב כלכלי וכו׳) היא טוענת שלהביא ילד לעולם כזה זה מעשה אגואיסטי, שאינו משרת את טובת הילד.
בשיחות איתה היא אומרת שאם תביא ילדים לעולם זה יהיה רק בהליך פונדקאי.
ביתי היא בחורה אינטלגנטית, בעלת תארים, עבודה מצויינת מצב כלכלי יציב
אינני יודעת מה ואם עלי לעשות על מנת להאיר באור שונה את העולם עבורה...
למותר לציין שאני אינני חושבת כמוה
אשמח להדרכה
בברכה,
שרון
שלום שרון.
את מתארת את ביתך כאינטליגנטית, עצמאית ובעלת כישורי חיים מצוינים בהיבטי חיים מרכזיים (זוגיות, עבודה) ובהתאם, אני שואלת את עצמי מדוע דווקא סביב נושא ההורות אינך סומכת על יכולתה לבחור מה שנכון וטוב עבורה. התפיסה חברתית הרווחת היא שמסלול חיים "רגיל" או "נורמלי" כולל נישואים והורות, אך האם לא יתכן שביתך יכולה לקיים חיים עשירים ומספקים גם ללא ילדים או, אם תבחר בכך, במסלול הורות אלטרנטיבי ובגיל מאוחר יותר? במילים אחרות, נדמה לי שהדבר הראשון שחשוב לעשות הוא להפריד בין צרכייך ותפיסותייך לבין אלו של ביתך, ובמידה והדבר מעורר קושי וכאב (למשל, כאב של השלמה עם האפשרות לא להפוך דרכה לסבתא) ממליצה לך לפנות לייעוץ מקצועי אשר יציע ליווי ועזרה בתהליך. במידה וביתך חווה קושי או קונפליקט סביב הנושא אפשר להציע גם לה ייעוץ מקצועי אך גם בהקשר זה- חשוב לבחון למי יש קושי, לך או לה. הלחץ והניסיון "להאיר באור שונה" יכול ליצור תחושת לחץ והתנגדות ובכך בעיקר להרחיק ביניכן, וחבל.
ליטל
