שלום שמי נגה, בת 25
בזמן האחרון אני ערה יותר לבעיה שקיימת הכוונה היא שאני חושבת שאני צריכה לטפל בזה בדרך כל שהיא. אז ככה אני מחשיבה את עצמי לאדם מאוד חיובי
אבל בזמן אחרון לפי כל מיני סיטואציות יש לי מין הרגשה כזו שאולי אני לא ככ חיובית אפילו שלילית אם אפשר לקרוא לזה ומנתחת סיטואציות בצורה שהיא פוגעת בי. קודם כל אני נעלבת או מתעצבנת ממשהו שקרה ורק אחכ אני מבררת ומבינה שבכלל לקחתי את הדברים למקום הלא נכון . אני לא יודעת מאיפה זה נובע
לדוגמה- דיברתי עם חברה ואמרתי לה שאני רוצה להיפגש ללמוד איתה והיא בתגובה אמרה לי שהיא לא יכולה מכוון שיש לה סידורים בבית ושניפגש יותר מאוחר ( אותה החברה בדרכ לומדת איתי, וכשאנחנו נמצאות בקבוצה אני לא מצליחה ללמוד )
א- לא הבנתי מלכתחילה למה הצאתי ללמוד יחד מכוון שהלמידה ביחד לא טובה לנו אולי מהמקום של לא להיות לבד
ב- אני יש לקחתי את הדברים לכיוון שהיא פשוט לא מעוניינת בחברתי ואני מנסה לנתח את זה עם עצמי אולי עצם העובדה שאני הבנתי אחכ שאני לא לומדת איתה טוב גרמה לי להשליך את האי רצון שלי עליה?
כל מיני כאלה סיטואציות שאולי הם קצת דביליות או ילדותיות שאני מוצאת את עצמי מתעסקת בהם במקום לתעסק בעיקר
תודה מראש
שלום נגה,
נשמע מדבריך שאת מזהה נטייה לפרש את מעשיהם של אחרים באופן פרסונלי, שמייצר רגשות שליליים ותחושת פגיעה ועלבון בתוך מערכות יחסים. בנוסף, את מתארת חשש מכך שהתנהגותך והחלטותיך מונעות מתוך תלות ולא משרתת באופן נכון את צרכיך. הסיטואציות שאת מתארת אינן דביליות או ילדותיות, אלא כנראה מהוות ייצוג לחוויה רגשית רחבה יותר, שמתבטאת בסיטואציות כביכול יומיומיות, וזה טבעי מאוד.
ההבנה שעיסוק זה מייצר סבל, היא משמעותית, שכן ייתכן והיא מסמנת שיש צורך להבין יותר לעומק את הכאב שמתעורר בתוך מערכות יחסים ואת המקור לתחושותיך. אם את מרגישה שנושא זה שווה בחינה יותר מעמיקה, אני סבורה שבמסגרת טיפולית תוכלי להבין טוב יותר את המשמעות של החוויה שמתעוררת במצבים מסוג זה, וכן את האופנים בהם ניתן להתמודד עם חוויית חוסר אמון, או חשיבת יתר.
בהצלחה,
יעל
תוכלי לקבל כאן רשימת אנשי מקצוע להתייעצות ובחינת טיפול
.jpg)
