תודה יעל.
את צודקת במה שכתבת...
ובכוונה נתתי את הדוגמא הארוכה עם הבחור הספציפי. כי איתו כן חששתי להיכנס לקשר הוא נראה לי אחד שיפגע בי ושטותניק.
והקטע שדווקא כשעכשיו נוצר סוג של קשר ולא בניתי עליו כבן זוג. היה לי חוסר אמון טוטואלי אליו מה שנקרא תדמית שנתפסה צלי בראש מאז. כמובן שהחברים בכיתה גם הוספיו לתדמית שלו.
ועכשיו בעצם כל פעם הייתי פוגעת בו. כמו עצם העובדה שקמתי והלכתי לו במפגש. תביני גם אז הוא חווה דחיה ממני.זה בהחלט מעליב. הקטע שאני מרגישה רע רע אני הכי לא כזאת.בחיים שלי לא קמתי והלכתי למישהו. אני עד עכשיו מרגישה רע עם מה שעשיתי. אני לא יודעת מה קרה שם.. כמו שכתבתי הייתי חולה נראית רע ולא ראיתי בזה דייט כשהכוונות שלו היו אחרות הוא התלהב שההיא רוצה אותו..
יש לי בעיה עם מגע ועם הכוונות שלהם..

ובדיעבד כי נדבקתי אליו פה ושם אחרי מה שקרה הבנתי שכן היה רציני כי כך אמר.
אגב כשקמתי והלכתי אז התחיל סוף סוף לדברואז הבנתי שרציני..
אבל.. הוא כבר לא רואה אותי ממטר גם לא בתור ידידה וזה מה שמפריע לי. ואז זה חיזק את החוסר אמון כי איך בן אדם רוצה אותך ולא מתעניין בך? רק מגע יש לבנים בראש?
יש עוד בחורים כאלו הכל או כלום אני חושבת שזו בעיה שקשורה לקטע מיני וגופני.

בכל מקרה בסוף הוא ממש אושש את החוסר אמון... מידי פעם כשאני הייתי יוצרת קשר ( הוא בחיים לא ניסה) אז כל הזמן גרר אותי לשיחות כזוג נניח מתי את באה לביקור? החלטת לבוא לבקר אותי... וכל הזמן משתמש במילה מאמי..
תביני לא נפגעתי ולו לרגע אחד כי אין לי אמון בו אבל זה הדליק אותי לדעת מי הוא ולדעת למה אני כך..
והסוף נגמר שנמאס לו שאני קצת עוקצת אותו קראתי לו שהוא שחקן עם בנות.. ערמומי..
ויום אחד הודיע לי שנולד לו ילד!!!
איחלתי מז"ט ולא האמנתי ואכן נולד לו ילד כי שוב כל פעם שאני חושבת שמסתלבט עליי בסוף יוצא שהוא כנה..
אבל הנוכלות שלו הייתה שלכאורה משחק בי ( שוב אני יוצרת קשר מידי פעם לשאול מה נשמע והדביל אומר שלא יתפתח בינינו כלום וכבר דיברתי איתו על זה ואמרתי לו למה לא יכול להיות כמו עם שאר הבנות בפייס) והמשחק שלו זה להראות לי שהנה אני לא מדבר איתך יותר איך אדבר איתך שנולד לי ילד? משפט תמוהה כי אנשים מדברים כשיש להם ילדים..
בקיצור מהרגע הראשון שעבר לאילת הכניס מישהיא ל הריון הבנת?
אז אכן החששות שלי אמתיים...

ואת צודקת בהחלט יש אנשים שאנחנו יודעים לדביהם דברים...

למה הוא?
כי כשהוא היה דלוק עליי בכיתה זה הפתיע אותי כי זה היה צירוף מקרים ששנינו בו זמנית וכמובן עם החוסר ביטחון שלי חשבתי שלא ישים לב אליי ושאני לא ראויה. מה הסיכוי לבינגו של אהבה ממבט ראשון?

בכל מקרה את צודקתלא ניתן ממקרה אחד להסיק אל הכלל...
יש אנשים שלא כדאי להתעסק איתם מלכתחילה.
פשוט אני מתעניינת בו באמת והוא לא. למרות שכל התקופה במעבר שלו באילת שניסיתי ליצור קשר וברור שזה חד צדדי ( הוא לא פונה או מאחל חג שמח) הוא כן רוצה לדעת למה סירבתי לו.
ולא דיברתי איתו על זה שלא התכוונתי לפגוע בו ולא הבנתי את כוונתו. הוא מבחינתו נעלב והחליט שזהו... ואני ראיתי בזה לא מעניינת סתם אחת..

גם כשנולד לו הילד מצד אחד התעניין ואפילו כן יזם שיחה אחת לברר למה קראתי לו סטוצי. והוא שאל אם אני ככה אליו מאז או מהמפגש ואם ה מה שאני חושבת עליו..
מצד שני הוא הפך לכל כך אנטי שאני הרגשתי פסיכית שמציקה לו אז עזבתי אותו לגמריי.

ושוב אפשר לראות פה חולי שלי. למה אני מנסה בכלל ליצור קשר של שיחה עם אדם שלא מעוניין? למה אני מנסה להיות חברה שלו= ידידה?
הפחד מהדחיה?
העניין שלא רוצה אותי?
הרגשת החמצה שכן היה רציני? ותכלס שנינו רצינו...

או שאולי אם היה ממשיך לחזר אז הייתי דוחה אותו כי אין לי אמון..

לעולם לא אדע.
פשוט הוא מצטייר לי כל פעם כמשהו אחר..


אני אקח את העיצה שלך שלא להתעסק עם מי שמרגישים חוסר אמון.
וחבל שאין לי טיפים איך להתנהג איתם כי כמו שאמרתי אם אין מגע ישר כבת זוג הם נעלמים.
ואמון הולך עם מגע ותחושת ביטחון...
וזרות ואי הכרה לא יכולה ללכת עם נשיקות ומחמאות מפה עד הודעה חדשה.. זה לא קונה אותי.
וזה הוכח מדעית שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.

מעבר לזה שאני לא יודעת איך להיות חסינה נפשית מפגיעה של גבר
נניח יש כאלו ששוכבות ואז אם הן מרגישות שהלך או שהיה סטוץ הן יכולות להמשיך בחיים ואני לא.


תודה