שלום,
אני בת 21 וכשהייתי בת 16 התחילו אצלי התקפי חרדה. במשך כשנתיים כמעט לא הייתי מטופלת בכלל, ובגיל 18 התחלתי ללכת לפסיכולוגית שמטפלת בשיטת CBT ולקחת תרופות (פלוטין).
לאחר שנה הפסקתי את הטיפול אצל הפסיכולוגית כיוון שעברתי למסגרת של השירות, אבל המשכתי להיות במעכב של הפסיכיאטר שנתן את המרשם לכדורים והמשכתי לקחת אותם. לאחר כמה זמן הרגשתי השתפרה ואפילו ירדתי במינון של הכדורים.
לאחרונה הפסקתי לקחת את הכדורים לגמריי.
אבל כעת, אני חוששת שאני חווה נסיגה ושהחרדות חוזרות. לא באופן נוראי ומשתק כמו פעם, אבל בצורה שמפחידה אותי- מה אם המצב הקודם יחזור שוב?
הדבר העיקרי שמאפיין כיום את החרדות שחזרו אליי זה הפחד מהמוות.
אני השנה עובדת, ואפילו מעמיסה על עצמי בהרבה עבודות ותפקידים שונים שמשמחים אותי (תחומים שכיף לי לעבוד בהם), אך בערבים כשאין לי כבר מה לעשות הפחדים מתגנבים בחזרה.
בסך הכל, חוץ מהדבר הזה אני מחשיבה את עצמי כבחורה שמחה, אני לא מדוכאת ולא עצובה, אני שמחה בגדול מהמקום בו אני נמצאת. לעיתים חשה מעט בדידות חברתית בגלל העומס בעבודה, אבל לא משהו שלא ניתן לפתור ע"י כמה שיחות טלפון לחברים ישנים. בנוסף כדאי לציין שאני לא הבנאדם הכי בריא ברמה הפיזית (לא עושה ספורט ולא אוכלת מסודר. כבר הגעתי מזמן למסקנה שיכול להיות שפה הנפילה שלי נגרמת, אבל לא מצליחה לגרום לעצמי לשנות את ההרגלים שלי בתחומים האלו).
מה אפשר לעשות? האם לחזור לטיפול פסיכולוגי? האם לחזור לפסיכיאטר לקחת את הכדורים שוב? אני חוששת שאם אחזור לזה אני אצטרך לקחת את הכדורים כל החיים, וזה לא מצב שהייתי רוצה להיות בו.

תודה רבה מראש!