שלום אביב,

טוב שאת מזהה שמתפתח דפוס אבססיבי שאינו מיטיב עם הקשר הטיפולי ואף עם הקשר הזוגי שלך וטוב ששיתפת את המטפל ברגשותיך. הקושי לשתף אותו בדרגת העיסוק הוא מובן, אך מצד שני מצב זה משאיר אותך ללא אפשרות להשתמש בטיפול על מנת להתמודד עם האובססיה. לפעמים פנטזיות לגבי קשרים עלולות להיות ״מושלכות״ על המטפל או על הקשר, שכן הקשר הטיפולי מאוד אינטימי וייחודי, ועם זאת, בלתי אפשרי ״בעולם האמיתי״. בהנחה שהקשר הטיפולי טוב ושומר על גבולות, בדיוק בתוכו כדאי לעבד את התכנים המתעוררים כלפי המטפל, גם אם הם מביכים או לא נעימים, כי זה המרחב בו צריכה להיעשות עבודת העיבוד של הרגשות שמתעוררים וזו הזדמנות טובה להתמודדות עם רגשות אלו. אני מציעה לך לנסות בכל זאת לשתף בחווייה שגורמת לך לכזו מצוקה, אך אם בכל זאת תרגישי שזה לא אפשרי ושאת ממשיכה לחוות מצוקה, ייתכן והאפשרות היחידה בהמשך תהיה לנסות לעבור לטיפול אחר, בו תוכלי לשתף בהתמודדות הנוכחית, לעבד את המשמעות של ה״אובססיה״ ובהמשך לחוות הקלה. בכל מקרה, בהנחה שאת נמצאת בקשר זוגי שאינך רוצה שיהרס, חשוב שתשמרי על הקשר ושתנסי בכל זאת למצוא מרחב בו תוכלי להתמודד עם העיסוק במטפל. 

בהצלחה,

יעל