היי ליטל. תודה רבה על התשובה, אנסה לשוחח איתה ולבדוק האם יש עוד דברים שמפריעים לה. רציתי להוסיף כי בזמן האחרון שאני באה אנחנו בקושי מדברות, לא מוצאת כל כך על מה לדבר איתה, אני לא יודעת אם זה קשור אליי או אליה או לכך שהיא בבית אבות. אולי העובדה שהיא נמצאת שם עליי מעיקה עליי מאוד. אשמח לשמוע מה דעתך, תודה ויום טוב מיכל. נ.ב. אני בעצמי מטפלת בקשישים אז אולי זה קשור, לה אני לא רוצה לספר.
שלום מיכל.
נשמע מדברייך שההתמודדות עם שינויי הגיל- הבאים לידי ביטוי הן בנפילות ובפחד מהן והן במעבר לבית אבות- אינם פשוטים עבור שתיכן, וכנראה מפגישים אתכן עם תכנים וחוויות מכאיבים שביניהם אשמה וחרדה. יתכן שמכך נובעות השתיקה והחסימה. מאחר ונשמע שהקשר ביניכן חשוב לך ומכאיב לך, אני מציעה לפעול בשני כיוונים. ברובד אחד, כדאי אולי לשתף את אמך ישירות ברגשותייך. לשאול אותה על חוויתה בבית אבות, לומר לה שלא קל לך עם זה, לספר ולשאול יותר. במקביל, אפשר אולי לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי בו תוכלי להבין יותר מה קורה לך לנוכח השינויים החלים באמך ובקשר איתה. יתכן והתחושות והקשיים שנלווים לשינויים הם דרכה של נפשך לאותת שיש צורך בהתבוננות מעמיקה יותר פנימה על הקשר עם אמך והשפעתו עלייך.
ליטל
.jpg)
.jpg)
