שלום לך.

זו אולי שאלה של השקפה, אבל אני חושבת שמעטים הדברים שקורים לנו לבד, ב"ואקום" שאין בו אדם אחר. רב הכאבים והצמיחה שלנו, לפחות בעיני, כרוכים באופן עמוק באחרים, בין אם באחרים ממשיים ובין אם באחרים אשר הופנמו ומצויים בנו. 

לכן, בין אם מה שקורה לך כעת קשור במטפלת ובין אם לא, בין אם קורה דבר מה חדש ובין אם זו עוד אחת מהמהמורות הצפויות בדרך להחלמה, אני מאמינה עמוקות בכך שהקשר הטיפולי והאנשים הסובבים אותך ושאת יקרה להם יכולים לסייע לך להתאושש. כבר נפלת וקמת, כבר היו תקופות טובות יותר. זה לא ימשיך כך תמיד.

בכל מקרה, אנא זכרי את כל אפשרויות המענה הפתוחות בפנייך במצבי קושי וכאב קיצוניים.

שמרי על עצמך,

ליטל